סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני כחצי שנה. יום שישי, 5 בדצמבר 2025 בשעה 6:59

הדייר כתב לי אתמול

עדיין לא פתחתי

עדיין לא קראתי

"לכאורה"

מבחינתו, ההודעה לא נקראה

זה מה שחשוב

 

הייתי נוהגת לתהות

למה כתב

מה גרם לו לחשוב עליי

הנה, הוא התגעגע

והפעם זה שונה

הפעם במקום לשאול

עניתי לעצמי

הוא לא חשב עליי

הוא לא התגעגע

הוא חזר לבדוק שאני פה

מחכה לו, מתייצבת

 

הזכרתי לעצמי

כמה חרא הרגשתי

אחרי כל שיחה איתו

הזכרתי לעצמי 

שגם כששהה בחו"ל 

לבד

בלי המשפחה

בלי הילדים

הוא לא "מצא" את הזמן

או לא רצה לבזבז את הזמן

בשיח איתי 

משפט קצר שכתב פעם בכמה ימים

וזהו

מזכירה לעצמי

שלא מצא זמן לפגוש אותי

במשך קרוב לשנתיים

גם כשהיינו באותו אולם

באותה ההופעה

ביקש שאבוא ואז.. החליט ללכת

בגלל מישהי אחרת

 

לא אוהבת לא לענות, להתעלם..

זה נוגד את מי שאני

אבל אין ברירה.

אין


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י