לפני כחצי שנה. יום שישי, 26 בדצמבר 2025 בשעה 2:13
בודדה
אני מרגישה בודדה
בין מאות אנשים
אני לבד
רק אני
עצמי
המחשבות
פעימות הלב.
אתמול בלילה הלכתי ל"הצגה"
היה קליל, מצחיק, שמח
חיוכים, כפיים
ואני?
פתאום בבועה
לא שומעת כלום
הכל זז ונע
אבל אני עומדת, דוממת
המחשבות כמו קרוסלה
החברה מספרת לי
שפתאום בגיל 40
היא מגשימה חלומות
שלא חשבה שתגשים
שפגשה מישהו שרק מכיל אותה
מחבק, מקשיב, מזיין, מסתכל בעיניים
ממלא.
סיימנו את הלילה
וברגע שהתחלתי ללכת
הדמעות פרצו
הלחץ בחזה התגבר
נכנסת לאוטו, מכה בהגה
"סעמממקקקק" משחררת צעקה
יש לי הכל
אין לי כלום
יש לי בעלול שאי אפשר לבקש יותר
יש לי שני ילדים
הורים שבלעדיהם אני כלום
מעגל חברים מצומצם אך איכותי
ועדיין
החלומות שלי במגירה
המחשבות שלי נעולות בראש
כבר לא מדברת אותן
לא נותנת להם תוקף
בעולם האמיתי
"יש לי אהבה, ים של אהבה
אפילו יש לי קצת כסף
אז מאיפה זה בא?
מאיפה זה בא?
מאיפה
בא
העצב