הגיע יום ההופעה
היה ספק מאוד גדול
אם ינגן בה
אני יושבת בשורה חמישית, באמצע
האורות כבים, אני עוצמת עיניים
פוקחת אותן בצליל הראשון
והוא שם
הלב על 2000 ואני לא משירה מבט
לא מעזה להסתכל לכיוון שלו
רק שחלילה המבטים לא ייפגשו
הוא ראה אותי. אי אפשר היה שלא
קמתי, רקדתי, נהנתי בטירוף
וממש לקראת סוף ההופעה
אומרים שהוא צריך לתפוס טיסה
והלך. נפל לי הלב. מודה.
הוא לא כתב לי
קיוויתי
כתבתי אני, אחרי שעה
הודעת פרידה שהסתיימה ב:
"לא אטריד אותך שוב, להתראות"
הוא הגיב: "שרוף עלייך"
ולי נשרף פיוז במוח
כתבתי לו אחרי כמה שעות
(בידיעה שטס לניו יורק)
"שרוף עליי כי הקלתי עליך? שרוף עליי כי..מה? תסכים להסביר?"
הוא לא הגיב
למחרת כתבתי לו
"התעלמות מבאסת ממש"
לא הגיב
אחרי יומיים כתבתי לו
"אתה לא חייב להסביר, תתעלם זה קל,
אוהבת, תמיד. להתראות"
לא הגיב, ספק אם בכלל קרא.
אין לי מנוח, הוא משחק בי כמו בובה על חוט
מה זה "שרוף עלייך" מה אפשר להבין מתגובה שאין דרך לקשר אותה למה שכתבתי.
וההתעלמות... ממני? ככה? מעולם לא קרה
ואני קצת מתחרפנת
וזה מעליב
ובעיקר לא מכבד
אני מנסה
להישאר חזקה
להזכיר לעצמי שאני שווה
שאני יודעת איזה חיים עלובים יש לו
ועדיין, הייתי נותנת הרבה כדי להחזיר את הזמן לאחור
ולהיות כמו אז... רק עכשיו