סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני ארבעה חודשים. יום ראשון, 8 במרץ 2026 בשעה 1:40

כל בוקר

אני בוכה

מעצב

מעצבים

איבוד שליטה נפשי

כדי שאוכל לאסוף הכל 

מחדש

אני זומבי

אוטומטית

קמה.בוכה. שוטפת פנים

ממשיכה

הפסקתי לנסות לנשום

זה כבר לא משנה

הכאב סטטי

לא זז

הרמתי ידיים

כשבחוץ מלחמה

אני הרמתי דגל לבן

בפנים

לא מרחמת על עצמי

לכולם קשה

מודעת

מבינה

מקבלת

ולא נלחמת יותר

זה מה שזה

אני מי שאני

ריקה 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י