סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הלב שלי.

נתתי לו הכל, חשבתי שגם הוא העניק חזרה.
שנשאר חברי נפש לתמיד.
אין שום דבר קדוש בעולם הזה, נדירים הם האנשים שליבם ופיהם שווים.
אני שביתי את עצמי בעולמו של אחר, אני רוצה לצאת, לברוח, להשתחרר.
לפני חודש. יום חמישי, 2 ביולי 2026 בשעה 19:56

כמעט 6 שנים אנחנו מכירים

אני והדייר של הלב

הייתה לנו תקופה מדהימה

חברות שלא קיימת היום

הכל היה על השולחן

אמיתי, כן

נעים, הדדי

עד שכבר לא

ואני, נאחת במשהו שנגמר

במשהו שלא קיים

במישהו שאני כבר לא מכירה

אני מודעת, יודעת, מרגישה.

לא מצליחה לשחרר

אין לי אוויר וגם אם מנסה "להתאפק"

בסוף, אני נשברת

ונכנס אוויר מורעל לריאות

אני כואבת

אני כאובה

אני חלשה

אני פחדנית

 

למישהו יש כדור אומץ?

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י