אני יודעת שאני לא אמורה לכתוב את זה או לחשוב על זה!
אבל אני בסך הכל אישה. אישה רכה. אמא. אמא לתינוק רך קטן
ומתוק.
גוללתי באינסטגרם ונחשפתי לפרסום של דף תומך חמאס,
שמראה באמת דברים מזעזעים של תינוקות קטנים פצועים
במצב קשה. ילדים קטנים שמחפשים את המשפחה בין ההריסות
תינוקת בת 8 חודשים בערך מגואלת בדם רועדת, ממש רועדת
מפחד שוכבת לבד בבית חולים כי המשפחה שלה נהרגה.
עכשיו זה ברור לי, וברור לכולנו שהם הביאו את זה על עצמם.
אבל מה הילדים המסכנים אשמים אלוהים מה??
כמובן שאין מה להשוות לעובדה שאנחנו אמרנו להם לברוח והכנו
אותם, ומי שחטף, זה ממלחמה אווירית, שזה אלף אלפי הבדלות
מטרוריסט שערף ראשים וגדע ידיים של תינוקות קטנים.
או פיזית כיוון רובה וחירר ראש של תינוק 40 פעם.
אני מרגישה כמו יישות אור בתוך עולם של חושך!
הנפש שלי לא מכילה יותר. זהו אני בתפוסה מלאה.
אני מרגישה שישראל לא פועלת נכון. אני מרגישה שמשהו רע
מאוד עומד לקרות כשהחיילים יכנסו לעזה. מחכה לנו אמבוש.
אני רוצה לעצור את הכל! שנחשב מסלול מחדש. אני מרגישה
שאין באמת מחשבה או רעיון מאחורי המהלכים שלנו. אלו
אינטרסים אישיים בלבד של מי שמנהל את המדינה.
וקשה לי וכואב לי ואני מרגישה חסרת אונים.
