צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיומנה של אמא

לפני 5 שעות. 22 בדצמבר 2024 בשעה 9:38

שהרבה זמן לא הייתי בכלוב

התמונת ציצים האחרונה שלי צולמה בנובמבר

הגיע הזמן לחדש את המלאי

לפני חודש. 17 בנובמבר 2024 בשעה 5:31

אולי הגעתי למסקנה הזאת מאוחר מידי. אבל הבנתי סוף סוף שנשלטים מחפיצים נשים לא פחות מגברים אחרים ואולי אפילו יותר.

ראיתי וקראתי על זוגות שהקשר ביניהם מגיע מתוך העצמה, הערכה, כבוד למין הנשי. לגוף הנשי. מי שהיה בזוגיות בדסמית אלה זוגות מבוגרים. מי שהיה בקשר בדסמי מחייב היו מבוגרים. את הצעירים אפשר לראות עוברים מאחת לאחרת אלא אם כן הם נתפסו ברשת של מישהי מבוגרת יותר ומנוסה שבזכותה הם למדו מה זה בדסמ.

וכשאני חושבת על הנשלטים שהכרתי השנה אני מבינה שאף לא אחד מהם היה כזה. כולם מחפשים עוד זוג שדיים, עוד כוס. עוד אישה שתעמיד להם את הזין ותשחק איתו. למה הם עושים את זה ?

כי זה כיף להם. לא כי אכפת להם ממך. לא כי הם רוצים לרצות ולענג אותך. 

הם לא רוצים להיות שייכים לך. הם רוצים את התחושה שאת גורמת להם להרגיש. הם יעשו הכל כדי לקבל אותה. יגידו כל דבר שהם חושבים שאת רוצה לשמוע. הם יעשו ה-כ-ל חוץ מלהסתכל עליך בתוך בן אדם, בתור אישה, בתור שולטת. 

זו המחשבה שהכי העציבה אותי. 

גברים לא רוצים להתחייב לאחת. מדברים על א מונוגמיה לא בגלל שהם באמת כאלה. בגלל שהם רואים אותך ככה. הם לא מחפשים ריבוי אהבות. הם מחפשים אסופת חורים שנועדה לספק את הצרכים שלהם. לקרוא להם איך שהם רוצים. להשתמש בהם ובזין העלוב והרופס שלהם. לשחק איתם ״להנאתך״. עד שיימאס להם. יקבלו ממך את מה שהם רוצים ויעברו למלכה אחרת. אסופת חורים אחרת. אף פעם לא אישה. לא סתם כל כך הרבה נשים פה מחפשות זוגיות ומתייאשות מהדרך הקשה והכואבת. 

כי האמת שגם שולטים וגם נשלטים פשוט מחפיצים אותנו. 

הם לא רוצים אותך לזוגיות כי את תסגרי להם אופציות אחרות עם אסופות חורים אחרות. 

הם לא באמת רוצים אישה. הם רוצים ריגושים. הם רוצים מגשימת פנטזיות. הם רוצים לסמן עוד זוג שדיים וכוס שהם השתמשו בו.

לקרוא לעצמך נשלט זה הפך להיות תירוץ לכך שמישהי שבחיים לא הייתה מסתכלת עליך בחיים הוניליים שלה, לרצות אותך.

אבל לעומת זאת הגברים המבוגרים פה שדיברתי איתם וגם ראיתי אותם במסיבות ומאנצים. 

אתם לא צריכים אותי כדי להבין את זה. מספיק לקרוא את הבלוגים של שרף, של הברון, של FLR, של מסול. בשביל לראות את זה בבירור. 

אבל לצערי הפער גילאים גדול מידי עבורי. אולי אין לי באמת מקום פה.

כן אני מכלילה. חד משמעית. לא בגלל שכולם ככה. בגלל שראיתי,הכרתי,דיברתי עם מספיק גברים פה בגילאי 19-35 בשביל להבין את זה.

כולם התנהגו אותו דבר, כולם אכזבו באותה הצורה, כולם לא ראו אותי אלא רק את עצמם. לפיכך אני מאפשרת לעצמי לכתוב את זה.

את האחרים עדיין לא יצא לי להכיר בשביל להאמין שהם קיימים.  

אני לא אמנה שמות של שולטות מוכרות פה כי לא ביקשתי את אישורן אבל אתם מוזמנים להיכנס גם לבלוגים שלהם ולדיונים בפורום בשביל לראות את התופעה.

כן יש לי עוד הרבה מה להגיד על כך. אני מרגישה חובה לפרוק את זה ואפילו זכות כי מגיע לי ולכל אישה שיראו אותה כמו שהיא באמת. 

הגיע הזמן. 

לפני חודש. 16 בנובמבר 2024 בשעה 17:53

חלק ראשון

חלק שני

 

״מיס אני מרגיש שאני עומד לגמור״ הוא אומר לה.

היא צוחקת את הצחוק המתגלגל שלה. 

״אויש איך אתה רוצה לספק אותי כשאתה גומר כל כך מהר ?״

היא שואלת שאלה רטורית, עוד לפני שהוא מספיק להגיב הוא משפיל את מבטו

והיא אומרת ״עוד לא ראית כלום, לך לסלון חכה לי שם. ״

הוא הולך לסלון על ארבע בפנים מבוישות. 

פתאום הוא מבחין בדירה שלה. הרצפה נקייה על השולחן בסלון יש מפיץ ריח ומלא

נרות ריחניים. הריח השולט הוא ריח לבנדר נעים. הוא מנסה להרגיע את הזקפה

שמתחוללת לו במכנסיים אבל הוא לא מצליח להפסיק לחשוב מה היא עושה בחדר

השינה.היא מגיעה אל הסלון בידיים מלאות, לובשת כותונת תחרה שחורה, הוא מרים את

ראשו ומבחין בין הרגליים שלה הוא רואה את האיבר העוצמתי שלה. היא מניחה על

השולחן כמה דילדואים בגדלים וצבעים שונים. המבט שלו עדיין מושפל אל הרצפה. הוא

מסתכל על השולחן ועיניו נפערות לרווחה. 

היא מתכופפת מעט תופסת אותו בסנטר. ״היי תסתכל עליי, אני רוצה לבדוק את הצעצוע

החדש שלי ״.הוא מסתכל עליה מלמטה, מיד נגלה לפניו הסטרפ און שלה, גדול ומרשים

בצבע סגול. ״קדימה להוריד את המכנסיים אני רוצה לראות מה יש לך להציע לי !״

היא פוקדת עליו. הוא כל כך מתבייש באיבר הקטן והדקיק שיש לו שהוא עוצם את עיניו. 

פותח את החגורה, הכפתור, הרוכסן, חושף תחתונים אפורים, על התחתון ניתן לראות 

בבירור שהוא הספיק להרטיב אותו. הוא פושט את המכנסיים והתחתונים והאיבר הזקור

שלו נגלה לפניה. היא צוחקת בקול. ״עם הבוטן הזה אתה רוצה לספק אותי ? אני מקווה 

שהלשון והידיים שלך שוות משהו כי איתו אי אפשר לעבוד, נצטרך לנעול אותו כמה

שיותר מהר. ״

״ככככןןןןןן מממייסססס״ הוא מגמגם ומשפיל שוב את מבטו. 

הוא מרגיש שהוא עומד להתפוצץ והזרע שלו משפריץ פתאום על הרצפה.

היא סוטרת לו בלחי ימין.

הוא שומע את הרעש המצלצל של הסטירה.

״הבוטן הזה לא משפריץ ללא אישור ! אתה מבין ?״

״כככןןןן מממיייססס״.

״יופי עכשיו תנקה את זה עם הלשון אני לא רוצה לראות טיפה של זרע על הרצפה שלי. ״

פתאום הלשון שלו מתכווצת, בלי לחשוב פעמיים הוא מתכופף ומתחיל ללקק את הרצפה.

הוא מרגיש מעט בחילה, הוא עומד להקיא, היא מתכופפת אליו ומלטפת את ראשו,

מעבירה יד על שערו, המגע שלה עוזר לו לשכוח את הטעם של הזרע על הרצפה הקרה.

עד שהוא מצליח ללקק הכל היא אומרת 

״כל הכבוד רכוש, עברת את המבחן הראשון.״

לפני חודש. 16 בנובמבר 2024 בשעה 14:28

את הזמן היפה ביותר ביום

לעצמי

בים

אחרי שפספסתי אותו אתמול בגלל הפנצ׳ר 

 

לפני חודש. 15 בנובמבר 2024 בשעה 13:24

הייתי עכשיו בבית הקברות והמצית שהשארתי לך מתנה לא שם 

כואב לי ממש שהמשפחה שלך לא אוהבת אותי או פשוט מתעלמת 

אני תוהה אם זה בגלל שהם קראו את ההודעות שלנו בוואטסאפ

וגילו שהבן שלהם היה פעיל מינית

אולי אני סתם מדמיינת אבל אני יודעת שהבאתי לך מתנה את המצית האהובה שלי לפני שבועיים ועכשיו היא לא פה. אני מניחה שהם זרקו אותה 

לרגע תהיתי אם אתה לא רוצה שאני אבוא לבקר אבל כשישבתי לידך והסתכלתי על הפרחים היפים והעדינים שהבאתי לך לשבת הרגשתי שאתה כן שמח שאני באה. 

לא יודעת אולי זה עוד דימיון אבל הרגשתי שקט ושלווה כזאת והשמש הייתה בדיוק במקום המתאים. 

סיפרתי לך קצת על הלימודים באוניברסיטה ואיך שכל מקום שם מזכיר לי אותך. אפילו דימיינתי כמה פעמים שראיתי אותך אבל אז נזכרתי שאתה כבר לא תסיים את הלימודים שלך פה.

בזכותך קראתי קצת תהילים. 

אני מקווה שפעם הבאה אוכל להגיע לאזכרה אם יזמינו אותי ואם לא תהיה בטוח שאני אגיע גם אם אהיה לבד. 

אני ממש מקווה שאתה בשלווה, 

שבת שלום, אהוב. 

 

לפני חודש. 15 בנובמבר 2024 בשעה 6:55

אחרי לילה סוער ומרגש

הייתי צריכה לקום מוקדם כהרגלי

אבא עבר עוד צנתור הלכתי לבקר אותו

השבת חופשית לא בטוחה מה אני מרגישה בכלל

כל פעם אני מחכה לה אבל בסוף מבלה אותה בעיקר בבכי 

הולכת לקחת את הבת שלי אחרי הגן לגרוש

ומשם להביא פרחים לשבת לאהוב הגיבור שלי בבית הקברות. 

מקווה שאספיק ללכת לראות את השקיעה בים כי זה הדבר היחיד שמנחם אותי 

 

לפני חודש. 11 בנובמבר 2024 בשעה 5:33

ללכת היום עם גרביונים

בשביל הבוקר מספיק קר פה

בשביל המשך היום באוניברסיטה מקווה שלא אתחרט על זה

 

עכשיו לגבי המחשוף יש מצב שהוא לא מספיק מרומז 🤣

 

לפני חודש. 10 בנובמבר 2024 בשעה 23:02

הוא מתרומם מהרצפה. היא מתחילה ללכת והוא אחריה. 

היא משאירה אחריה שובל של ריח לבנדר נעים. היא מדליקה סיגריה. 

מעיפה את האפר אל מעבר לכתפה. כאילו מסתכלת עליו ומתגרה בו. הוא לא יודע מה לעשות. האם היא מתכוונת לאפר עליו ?

כעבור כמה דקות היא נעצרת לפני כניסה לבניין. 

הוא מתרגש. הוא חש איך האיבר שלו משתוקק להיצמד אליה. להריח אותה. אפילו רק לשהות במחיצתה מטריף אותו. 

היא מסתובבת אחורה נתקלת בו בכתף כאילו בטעות. ניגשת לפח בכניסה לבניין ומכבה את הסיגריה. הוא מסתכל על האצבעות שלה. מרוחות בלק אדום בוהק. מדמיין את הלשון שלו מלקקת את ידה. אצבע אחר אצבע. מעניקה לכל אצבע טיפול יסודי. הוא יכול לראות בעיניי רוחו את הפה שלו מוצץ כל אצבע אחת אחרי השנייה מגדול ועד קטן. 

״אתה מתכוון לעמוד שם עוד הרבה זמן ?״

הוא שומע אותה פתאום בין כל הסרטים שרצים לו בראש. הוא היה בעולם אחר לרגע. אולי לכמה רגעים. עולם של פנטזיה חלומית. 

הוא הולך אחריה והם עולים יחד במעלית. המעלית נפתחת. לפני שהם יוצאים היא מסתכלת לו בעיניים. הוא משפיל את המבט. הוא רואה את האצבע שלה מסמנת כלפי מטה. מיד הוא יורד לרגליה. מתייצב בעמידת המוצא שלו. 

היא פותחת את דלת הבית. הוא הולך אחריה כמו כלב אחרי הבעלים שלו. היא נכנסת פנימה אל הסלון. הוא נשאר לעמוד בכניסה. 

״חוץ מלנשום אתה לא עושה שום דבר בלי אישור, אתה רק צופה והולך אחריי על ארבע. זה ברור ?״

״כן מיס״. הוא מסנן בשקט. 

היא מתיישבת על הספה. מסירה את מגפיה ומניחה אותן ממש על ידו. הוא יכול להריח את ריח המגפיים שלה תוך כדי שהוא מסתכל עליה מסקלת את רגליה על שולחן הקפה. הוא מרגיש את עצמו מתחיל לטפטף ולרגע אחד בושה תוקפת אותו. הוא מתרומם מעט כדי לסדר את המכנסיים. 

היא מתעלמת ממנו. מדברת בטלפון כמה דקות עם אמא שלה. מתכתבת עם כמה אנשים בוואטסאפ. היא קמה אל המטבח ומכינה לעצמה כוס קפה. הוא אחריה כמו כלב על הלשון בחוץ. הוא משתדל להיות כמה שיותר בלתי מורגש. היא מתנהגת כאילו הוא לא קיים בכלל. עוד חפץ בבית, רהיט, מנורה, שולחן. היא הולכת לחדר השינה. הוא מסתכל עליה נעמדת מול המראה. היא מרימה את השמלה שלה. חושפת את קימורי גופה. הוא מסתכל מהופנט על הישבן הגדול שלה עטוף בתחתונים מנומרים. הרגליים הלבנות של כמו שושן צחור. השדיים הגדולים והנפוחים ארוזים בתוך חזייה לבנה. הגוף שלו מלא צמרמורת. סף הריגוש שלו הגיע לשיאו מאז הרגע שבה פגש את האישה המסתורית. 

הוא מרגיש שהוא עומד לגמור. מתחבט עם עצמו האם להגיד לה או לשתוק. כל מה שהוא רוצה זה להיות שלה.תחתיה. צמוד לרגליה.  

כמו חפץ. 

כמו צעצוע. 

כמו רכוש. 

לפני חודש. 9 בנובמבר 2024 בשעה 6:02

היא הייתה רוצה ללכת עד הסוף , להפוך גבר חופשי והולל לרכוש שלה. 

רכוש במלוא מובן המילה. מופעל על ידה 24/7. שייכות טוטאלית ובלתי ניתנת לערעור.

כמו בובה על חוט.רוקד לפי הניגון שלה. 

הוא היה גבר רגיל, קצת ביישן, קצת שובב, חרמן הרבה. 

החלום שלו היה להפוך לרכוש של אישה אחת. להפקיד את כל ההוויה שלו עבורה.

להיות כלי לסיפוק שלה. להיות עבד לרגליה.להיות צעצוע שאינו מתקלקל לעולם. 

יום אחד זה קרה. הוא ראה אותה בזמן שחיכה לאוטובוס.בצהרי היום. השמש באמצע השמיים. הרחוב סואן.  

היא הולכת על המדרכה. לובשת שמלה אדומה, מגפיים שחורים, שערה אסוף בפקעת, סיגריה ביד ותיק על הצד, שפתון אדמדם על שפתיה, לחיים סמוקות. 

מהרגע שראה אותה עוברת כל גופו השתוקק להיות שלה. להסתכל עליה מלמטה. במקום הכי כנוע שהוא יכול להיות.  

היא מתקדמת בצעדים נחושים. לרגע אחד היא מרגישה שמישהו מסתכל עליה. 

היא מסיטה את המבט אל עבר התחנה. מבטיהם מיד מצטלבים. היא מסתכלת עליו ומיד מבטו מושפל מטה. ברגע אחד גופו מושך אותו מטה. הוא מתקדם לעברה.

היא לא נעצרת. ממשיכה ללכת על המדרכה. הוא אחריה. צופה בישבן שלה נע ונד מצד לצד עם כל צעד שלה.

הוא שכח לגמרי את האוטובוס. את האנשים מסביב. את עצמו.

מהרגע שראה אותה האיבר שלו התקשה. כל הדם זרם והתרכז אל בין רגליו. היא היה כל כך מהופנט שלא ניסה אפילו להסתיר את הזקפה.

היא הרגישה את צעדיו מאחוריה. המשיכה ללכת וחיכתה לרגע המתאים.

פנתה ימינה ושמאלה. הוא אחריה. מבט מושפל. היא פנתה בסמטה.

הסתובבה אליו. לא אמרה דבר. רק הסתכלה עליו מלמעלה למטה. לא עברה שנייה והוא על ארבע. מסתכל בהערצה על רגליה.  היא מושיטה את המגף שלה אל פניו.

 מיד הוא מתכופף אליהן ומנשק אותן בתאווה. מלקק כל חלקה טובה.

כשהיא מרוצה. היא מתכופפת אליו מעט. מסתכלת על פניו. עיניים חומות גדולות. שיער חום מתולתל. מניחה יד אחת מתחת לראשו. מעבירה אצבע אחת על השפתיים שלו. 

מלטפת את הלחיים. מעבירה יד על השיער שלו. מתקרבת ומריחה את ריח גופו. פותחת את הפה ומוציאה את הלשון. מחזיקה אותה בין שתי אצבעותיה. הוא לא נע ולא נד. 

היא מתרוממת. מעבירה יד על הגב, מסתכלת על הישבן. מלטפת. מפליקה. מעבירה את היד בין הישבן. יורדת למטה ואוחזת באשכים. 

הוא פתאום קופץ. נבהל מהמגע הישיר שלה. תזוזה בלתי רצונית. היא אוחזת באיבר שלו. מרגישה את הזקפה שאי אפשר היה לפספס עוד מתחנת האוטובוס. 

היא מתרוממת. חוזרת להביט בו. מרימה שוב את המגף אל פניו. 

הוא מסוחרר. מנשק בתשוקה. 

״נעים מאוד, מיס. אתה יכול לקום.״

היא אומרה והוא מבצע מיד.

לפני חודש. 8 בנובמבר 2024 בשעה 7:23

מתכתבת עם מישהו בקיופיד

עוברים לוואטסאפ

שיחה זורמת

שולחת נשיקת לילה טוב

הוא שואל אם הנשיקה בלחי

״מה אני דודה, תכף תבקש צביטה בלחי״

״צביטות זה טוב לפעמים״

״צביטות זה מעולה״

״את קינקית ? ״

״ לא תכננתי לדבר על זה כל כך מוקדם אבל אם אתה כבר שואל אז כן, 

בגדול  אני בדס״מית.״

אה וואו נשלטת או שולטת?״

״נחש״

״מקווה שנשלטת 🙈״

 

חחחחחח היה נחמד להכיר אותך 😩

חולה על גברים וניליים שחושבים שהם שולטים 🤦‍♀️

ככה זה גם אצלכם ?