בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיומנה של אמא

לפני חודש. 6 בנובמבר 2024 בשעה 9:32

לא הייתה פה תמונה כל כך יפה

 

חזרתי ללימודים ויש לי הרבה מה לכתוב

אבל כבר לא בטוחה שזה המקום 

לנשות העולם היקרות שיהיה לנו בהצלחה

עם תוצאות הבחירות 💪

לפני חודש. 3 בנובמבר 2024 בשעה 7:36

אני מתחרמנת כבר שעה מהשיר הזה של אושר כהן

בא לי חביתה וקפה למיטה ומגש על החזה

מעניין אם הוא נשלט

אולי בא לי שהוא יהיה ויכתוב את השיר בשבילי

אוחחח אושר אתה יודע מה אני אוהבת 🥵🥵🥵

 

לפני חודש. 2 בנובמבר 2024 בשעה 22:23

את סופרת את הימים

מחשבת את התחבושות

לא מסתכלת על הנייר

מרגישה רק את התחושה

הלבנים שחורים

עד שמגיע היום הזה

היום הקדוש הזה אחרי חמישה ימים 

שאת  מרגישה נקייה

אפשר לספור את הימים

אפשר להיפתח, לדמיין,לפנטז

אפשר ללבוש בהיר ולוותר על השחור

אבל הכי חשוב אפשר לעשות הפסק

כן כן לפני השקיעה

מהר מהר שעוד תספיקי

ואפילו שניים אם תצטרכי

בשביל להיות בטוחה

אין דבר משמח יותר מעד בדיקה לבן

צחור

נקי

רטוב מנוזלי הגוף

המחשבות רצות 

אבל למה כל זה בכלל

את הרי אסורה לכל איש

את מגורשת

לא מקודשת

אז אין כבר קדושה פה

ואין טהרה פה

ללכת למקווה כבר מרגיש לך כמו גנב הפורץ לבית

זה לא המקום שלך יותר

זה לא הסוד שלך יותר

התחושה של הפרפרים נעלמת,

רגשות אשם מציפים אותך

פתאום כל דבר מגרה, מעורר,

הרבה חשקים לא ממומשים, הרבה מחשבות על מה ואם

והגעגוע

הגעגוע למים הטהורים

לבדיקות, להכנות

למגבת על הראש

אחת ועוד אחת, אחת ושתיים

לברכות של הבלנית

הפרצוף המבויש של החברה שראית במקרה בטעות

הגעגוע לשקט הזה אחרי שהבלנית יוצאת

וזה רק את והוא

ויש שקט כזה. שקט שלא שמעתי אף פעם

ורק התפילה החרישית שלך ממלאת את האולם

שיהיה לנו רפואה שלמה

שיהיה לנו שלום בית

שנחזור בתשובה שלמה

בפלונית בת פלונית תזכה לזרע בר קיימא

שנזכה לאהוב אחד את השנייה ולהזדקן יחד.

אבל אני כבר לא טהורה. אולי בעצם אף פעם לא הייתי.

אולי הטהרה האמיתית שלי היא שמורה לאחד.

אולי כבר פספסתי את ההזדמנות שלי.

וכשתגיעי הביתה מרחפת עם מלאכי השרת

המיטה מחוברת

הנרות דולקים

האורות מעומעמים 

הוא מקבל את פניך בשמחה, בחמימות, בצחוק 

מושיט לך את ידו , מושך אותך לחיבוק גדול שאינך רוצה שייגמר אף פעם,

הריח של הבושם ממלא את אפך. חודר לנשימתך ואתם פתאום יחד.

כאילו לעולם לא נפרדתם.

התשוקה בוערת בקרבכם והוא מתנה איתך אהבים ואתם מחוברים.

כשתי נשמות מחוברות לאחד.

 במקום זה את נכנסת לבית מואר

הוא בטלפון ועדיין לא החליף מצעים 

את מרגישה מרוחקת

ועכשיו אתם שוכבים באותה מיטה

עושים את הטקס הזה כי ככה כתוב בספר.

כן הגעגוע לתחושה שלא הייתה.

לפני חודש. 1 בנובמבר 2024 בשעה 14:27

הילדה שלי הלכה לעשות שבת אצל הגרוש

אני נסעתי אליך להביא לך פרחים לשבת

הפעם לא יכולתי לשבת הרבה זמן 

עישנתי סיגריה הסתכלתי על האבן וחשבתי מה אני יכולה להשאיר לך ממני

אז מצאתי וואזה מאולתרת שהשתמשתי בה לפרחים כדי שיחזיקו לפחות עד מוצ״ש 

גילגלתי לך סיגריה והשארתי את המצית האהובה שלי אצלך

אולי תיזכר בישיבות שלנו יחד

הפעם לא מצאתי את מילים ושרתי לך כמה שירי תהילים נישקתי את התמונה שלך ואיחלתי שבת שלום

היה ביקור קצר אבל השאיר בי הרבה געגוע וכאב

משם נסעתי לים, בדרך עצרתי לטרמפיסט שבדיוק היה צריך טרמפ לאן שנסעתי

אז לא היה לי ממש זמן לעכל אותנו ודיברתי איתו כל הדרך

למרות שאיני יכולה להנות מהים אני שמחה שלפחות לא פספסתי את השקיעה. 

קצת שקט בין כל מה שמתחולל בראש

 

 

לפני חודש. 31 באוקטובר 2024 בשעה 18:43

אני סוגרת את הדלת אחריי. 

לוקחת את הרצועה מהמתלה ליד הדלת. מתכופפת ומחברת לקולר האדום שלך. 

אתה מזדקף מיד, כולך דרוך ומוכן לפעולה. אני מובילה אותך אחריי אל המקלחת. 

אני תולה את הרצועה על ידית המקלחת. 

אתה על ארבע מולי. ״תישארי ככה כלבה״.

אני נכנסת פנימה. סוגרת את דלת המקלחון. מורידה לאט לאט את השמלה,זורקת אותה אל מעבר למקלחון. השמלה נופלת לך על הראש. אני מגחכת. אתה מוריד את הראש למטה , השמלה מחליקה ואני שומעת את האף שלך מסניף אותה. אני לובשת סט של חזיית תחרה וחוטיני שחור. אני מסתכלת עליך, הלשון שלך בחוץ מזילה ריר והמראה הזה מתחיל להרטיב אותי. אני מפנה אליך את הגב ומורידה את החזייה. הגב החשוף שלי מולך. אני זורקת את החזייה. היא נופלת לצידך. אתה לא זז ולא נע. 

אני מורידה את החוטיני לאט לאט. מסתובבת אליך. פותחת את דלת המקלחון ודוחפת לך אותם אל תוך הפה. המבט שלך מסתכל עליי מלמטה, מלא תשוקה וחרמנות. 

למרות האיבר הקטן והלא שימושי שלך את הזקפה שלך אני כבר מכירה היטב ואי אפשר לפספס שאתה מתחיל לטפטף. אני מפעילה את המים החמים. מסתכלת על הפרצוף הכנוע והנטרף שלך מעבר למקלחון. 

אני פותחת את הדלת. ״תתפשטי ותיכנסי כלבה, אני צריכה עזרה״.

אתה מוריד את הבגדים כאחוז טירוף, כאילו לא חלפה שנייה אחת ואתה על ארבע מולי במקלחת. אני מתיישבת עלייך. נותנת למים להרטיב את שנינו. 

אני מלטפת את הישבן שלך, יורדת על האצבעות לאשכים וחופנת אותם. הגב שלך מתקשר בבת אחת ואני כמעט נופלת. 

אני נותנת לך ספנק בישבן. ״כיסאות לא זזים, כלבה״.

״כן מיס״.

אני משחקת עם האצבע בפי הטבעת שלך. בעדינות מלמטה עד למעלה. 

אני דוחפת אצבע אחת, אתה גונח בקול. אני משחקת איתה מעט ומיד דוחפת עוד אצבע. 

״את אוהבת שמזיינים אותך, כלבה ? ״

אני אומרת ומתחילה לזיין אותך עם האצבעות שלי. אתה מתנשף ומתפתל והיכולת שלי לשבת עליך כבר מצטמצמת. אני מוציאה את האצבעות ואוחזת חזק באיבר שלך. הוא קשה ממש, אני מרגישה את טיפות הזרע שנמצאות על הכיפה שלך.

״מממ אני מרגישה שמישהי פה מיוחמת. נכון כלבה ? ״

״כן מיס״.

אני קמה מהכיסא תוך כדי שאני מושכת את הקולר שלך ומרימה אותך על שתיים מולי. 

אני מפסקת את החשבון שלי ומצמידה אותו אל הפרצוף שלך. אתה מלקק אותי בתאווה. מתענג על כל רגע ורגע שהראש שלך בין רגליי. אני מזיזה את הישבן מצד לצד. ביד אחת נשענת על הקיר היד השנייה נמצאת על הדגדגן שלי. משחקת איתו בעדינות. מורידה את האצבע למטה, מרגישה את הרטיבות שלי. מרטיבה את האצבע ועולה בחזרה אל הדגדגן. האצבע מחליקה בקלות על הדגדגן. אני מסתובבת אליך. הפרצוף שלך נראה כמו פרצוף של ילד בחנות ממתקים. רק רוצה לטעום, לאכול ולבלוע אותי. 

אני מרימה רגל אחת ומשעינה אותה על הכתף שלך. רגליי מפוסקות ואני נגלית לפניך. אתה מסתכל בשקיקה על הדגדגן הנפוח שלי, על הרטיבות שנמצאת בין רגליי. 

אני מפשקת את השפתיים הפנימיות לאפשר גישה מלאה לדגדגן. 

״תמצצי כלבה״.

אתה מיד דוחף את הפה שלה ומתחיל לינוק אותו. תחילה בעדינות, אני נרעדת למגע הלשון שלך. אני מתקרבת עוד יותר. אתה מנשק אותי במפשעה והזקן של מותיר בי עקצוץ נעים ומדגדג. 

אני גונחת בקול. אני לא רוצה שזה ייגמר אבל כבר קשה לי לעמוד. אני מושכת אותך למעלה. 

״תעזרי לי להתקלח כלבה סוטה קטנה״.

אתה מתחיל לקלח אותי, לחפוף את שיערי. תוך כדי אני מושיטה יד אל עבר האיבר שלך, הוא קשה כמו אבן ואני מחזיקה אותו כמו מקל צעצוע.אני נהנית כל כך להרגיש אותו שאני מתחילה לשפשף. 

״מיס אני ממש על הקצה״.

אני עוצרת. שוטפת את הסבון מגופי, אני מנשקת אותך בפראות. נושכת את השפה שלך, דוחפת את הלשון שלי אל הפה שלך. אתה יונק אותה חזק ואני שוב נושכת את השפה שלך.

״צאי תתלבשי ותכיני לי קפה״.

אני ממשיכה להתקלח. 

לפני חודש. 28 באוקטובר 2024 בשעה 19:32

אפס תמיד נשאר אפס. 

חבל רק שזה לא כתוב לו על המצח.

נמאסתם עליי גברים שקרנים שמזלזלים באינטיליגנציה שלי. 

תפסיקו לבזבז לי את הזמן ואת הכסף על בייביסיטר ! 

מגיע לי כל כך הרבה יותר מזה. 

עברתי לטינדר גם ככה כולם מתנהגים אותו דבר. 

לפני חודש. 26 באוקטובר 2024 בשעה 5:59

אני פוקחת את העיניים. שומעת את נשימותיך לצידי. אתה שוכב עם הגב אליי ואני נצמדת אליך עם גופי העירום. יד אחת אוחזת בישבנך. יד שנייה מצמידה אותך אליי. יורדת לאט לאט אל עבר האיבר שלך. נוגעת לא נוגעת. אוחזת בחוזקה. האחיזה מעירה אותך ואתה מסתובב על הגב דרוך פתאום. אני מתיישבת עליך. מרגישה איך האיבר שלך מתקשה בין הרגליים שלי. אני מפשקת את השפתיים שלי וחושפת את הדגדגן. משתמשת בקצה של האיבר שלך כדי לענג את עצמי. משתפשפת שוב ושוב על הדגדגן שלי. אני מסתכלת על הפרצוף שלך מתמלא תאווה. העיניים נפקחות לרווחה. אני מתרוממת ומתיישבת לך על הפנים. אני אוחזת בשתי ידייך למעלה בשביל להתאזן.

״תתחילי ללקק כלבה !״

״כן מיס״.

הלשון שלך כבר רטובה מכל הריר שהזלת עליי. אתה מלקק אותי כמו הכלבה הטובה שאת. אתה אוסף את כל הרטיבות שלי על הלשון שלך וטועם אותי. אני נאנחת ומתחילה לנוע קדימה ואחורה על הפה שלך. אני לוקחת את שתי ידייך ומניחה אותן על התחת שלי נותנת לך לאחוז בו חזק. אני אוחזת בשערך. מנסה לכוון את הלשון שלך קדימה כמו שאני אוהבת.

״את מוכנה לשתות כלבה?״ אני שואלת ואתה מניד את ראשך לחיוב.

״כן מיס״.

אני קמה ומתרוממת רגע, מרימה רגל אחת וממלאת את פיך בזרם החם. אתה ממש מתאמץ אך לא מצליח לשתות את כולי. אני קמה ומסתובבת כך שהפנים שלי לכיוון האיבר שלך. הזקפה שלך מושכת אותי כמו מגנט ואני אוחזת חזק באשכים שלך יורדת למטה עם האצבע לאט לאט עד שמגיע לפתח  הישבן שלך. אתה גונח ומתפתל מעונג. אני חוזרת שוב ללטף. את המפשעה שלך. אתה נהיה קשה ודרוך יותר ויותר. אני לוקחת את הדילדו שעל השידה שלידי, דוחפת לך אותו לפה. ממלאת אותך בו. העיניים שלך נפערות.

״תמצצי אותו יפה, מכל הלב כלבה״

״כן מיס״.

אני שוב מתיישבת עלייך. מתחככת באיבר שלך עם הדגדגן שלי. מפליקה לי קצת עם הקצה של האיבר שלך. ביד אחת אוחזת באיבר של כמו בג׳ויסטיק, מכוונת אותו להנאתי. נאנחת בעוצמה. ביד השנייה דוחפת את הדילדו עמוק יותר לפה שלך עד שאתה כמעט ונחנק.

אני מגבירה את הקצב שלי ורוכבת עליך.

אני נשכבת ליד על הגב. מתנשפת ונאנחת מעונג.

מוציאה את הדילדו מהפה שלך. אתה מתנשף.

״כל הכבוד זונה מוצצת שלי, תודה שהכנת לי אותו כמו שצריך. ״

״עכשיו שבי בין הרגליים שלי ואל תזוזי. אסור לך לגעת בעצמך. מותר לך רק להסתכל ״ .

״כן מיס״. את אומרת.

אני מדליקה את הרטט של הדילדו ומשחקת איתו על הדגדגן שלי, נעה מצד לצד לפי עוצמת הרטט. הראש שלך מביט בין רגליי, שפתייך מזילות ריר מתוק.

הגניחות שלי מתחזקות ואני דוחפת את הדילדו לתוכי בבת אחת.

״בבקשה מיס אני יכול בבקשה לגרום לך לגמור ״.

אני מתרוממת. מעיפה לך סטירה.

״את מפריעה לי ! רדי לרצפה כלבה !״

אתה יורד לרצפה על ארבע מולי. אני מתיישבת על הקצה של המיטה. מקרבת את הפיסוק מול הפנים שלך.

״תתקרבי, תתפסי אותו עם הפה בקצה כלבה .״

״כן מיס״. אתה מתקרב ואוחז את הקצה של הדילדו בפה שלך. אני מחזיקה אותו בקצה השני ומפעילה את הרטט על הדגדגן שלי, עד שאני ממש קרובה, אני דוחפת אותו לתוכי ועוזבת את הדילדו. נותנת לו לאחוז אותו עם הפה כדי שלא יברח מתוכי.

המראה הזה כל כך מטריף אותי. לראות אותך על ארבע, עם האיבר כל כך זקור, ערום, מזיין את הפה של עם הדילדו, והעיניים שלך משדרות לי את החוסר אונים שאני כל כך אוהבת לראות. הפרצוף שהכי מחרמן אותי בעולם.

אני מוסיפה את אצבע על הדגדגן. עד שאני מרגישה את הזרמים בגופי מתעצמים, אני מתענגת על כל רגע, כל גופי מצטמרר ואני מרגישה שאני מרחפת. אני מוציאה את הדילדו מתוכי. מסובבת אותו ודוחפת לך אותו לפה. ממשיכה ללטף את עצמי לאט. מסתכלת עליך מלקק בתאווה את הרטיבות של כאילו היתה הטעם של הגלידה שאתה הכי אוהב.

״תעלי על המיטה כלבה״ אתה שוכב על הגב. אני דוחפת את הרגליים שלי לפרצוף שלך. אתה מלקק ומענג אותן באהבה.

״מיס אני ממש קרוב. ״ אתה מסנן מבעד לרגליי.

״את יודעת איך מבקשים״

״אני יכולה בבקשה לקבל ממך אישור לגמור מיס ? ״

אני מעבירה את הרגליים על האיבר שלך. בעדינות עם האצבעות.

״תגמרי על הבטן שלך״.

ברגע שאני מסיימת את המשפט אני מרגישה את הזרע החם שלך על הרגליים שלי. אתה מתכווץ ונאנח, מתנשף בחוזקה, אני מורחת את הרגליים שלי בזרע שלך ודוחפת לך אותם לפה.

״את יודעת מה לעשות כלבה״.

״כן מיס״.

לפני חודש. 23 באוקטובר 2024 בשעה 21:00

למה את מנסה להציל את כולם

למה את חושבת שאת יכולה לטפל באחרים

למה זה כל כך חשוב לך

למה זה דפוס שחוזר על עצמו שוב ושוב במערכות יחסים

המקרים הכי קשים הם אלה שהכי מעניינים אותך

טראומה, פגיעות מיניות, התאבדות, דיכאון 

זה כמו סמים בהתמכרות שלך

כל הזמן צריכה עוד

עוד אחת ועוד אחד 

ואם לא במציאות אז בסרט או בסדרה

למה את לא מתרכזת בעצמך

תצילי את עצמך, תטפלי בעצמך

האם כבר הרמת ידיים ?

מתי הפסקת להאמין שמגיע לך ?

שאת ראויה להצלה ?

אז למה אחרים כן ואת לא. 

למה את סולחת

למה את מחפשת את האתגר הבא

משאירה קצוות פרומים בתוך כאב של פחד

האם לא נמאס לך לרדת לתהומות ?

האם בכלל זה משנה ?

לפני חודש. 22 באוקטובר 2024 בשעה 21:46

החלפתי מצעים המטלה שאני הכי שונאת נראה לי לעשות בעבודות הבית

המיטה עדיין קרה ואני מדמיינת תוצאה אחרת

אולי סוף אחר 

נורמלי, מכבד, לא פוגע כל כך

זה עוד אחד מהדייטים המושלמים האלה שהבחור לא טורח לשלוח הודעה יום למחרת

ונעלם. 

אני הייתי בטוחה שתכתוב לי ברגע כשאלך

היית כל כך מוקסם ממני

חשבתי שהיה לך נעים וכיף ומרגש

אבל מסתבר שמכסת המילים הטובות שלך נגמרות אחרי שאני נוסעת

מעניין אם תגידו הכל כדי למצוא חן בעיניי

מעניין אם אני מאכזבת אחרי שמכירים אותי

אולי כל ההתלהבות והשמחה והשיחות עד השעות הקטנות של הלילה

נגמרים ברגע שאנחנו נפגשים. 

אולי בכלל הכל לא היה אמיתי מההתחלה. 

לפעמים אני חושבת שאני כבר לא יודעת לזהות. 

אני כן יודעת שנתתי לך הרבה יותר ממה שמגיע לך.

אני כן יודעת שאני נדירה ואם כך אתה מתנהג אז אתה ממש לא שווה אותי.

אני כן יודעת שלא היית נותן שאף גבר יתייחס ככה לבת שלך.  

אני כן יודעת שתחזור עוד כמה שבועות כשהזין שלך יעמוד ותדמיין את השדיים שלי מבעד לשמלה החומה. 

אני כן יודעת שנמאס לי כבר מטיפשות של אחרים. 

 

 

לפני חודשיים. 21 באוקטובר 2024 בשעה 12:37

אני לבד איזה 24 שעות אז נסעתי בזרימה לים

אבל לא יכולתי לבחור יום גרוע יותר

רוח

קר

דגל שחור

אז אני סתם יושבת פה על החוף ומסתכלת אל האופק

יש פה הרבה רחפנים וכל מה שזה מזכיר לי זה מחבלים נופלים מהשמיים

זה נוראי