מיומנה של אמא

הייתי עכשיו בבית הקברות והמצית שהשארתי לך מתנה לא שם 

כואב לי ממש שהמשפחה שלך לא אוהבת אותי או פשוט מתעלמת 

אני תוהה אם זה בגלל שהם קראו את ההודעות שלנו בוואטסאפ

וגילו שהבן שלהם היה פעיל מינית

אולי אני סתם מדמיינת אבל אני יודעת שהבאתי לך מתנה את המצית האהובה שלי לפני שבועיים ועכשיו היא לא פה. אני מניחה שהם זרקו אותה 

לרגע תהיתי אם אתה לא רוצה שאני אבוא לבקר אבל כשישבתי לידך והסתכלתי על הפרחים היפים והעדינים שהבאתי לך לשבת הרגשתי שאתה כן שמח שאני באה. 

לא יודעת אולי זה עוד דימיון אבל הרגשתי שקט ושלווה כזאת והשמש הייתה בדיוק במקום המתאים. 

סיפרתי לך קצת על הלימודים באוניברסיטה ואיך שכל מקום שם מזכיר לי אותך. אפילו דימיינתי כמה פעמים שראיתי אותך אבל אז נזכרתי שאתה כבר לא תסיים את הלימודים שלך פה.

בזכותך קראתי קצת תהילים. 

אני מקווה שפעם הבאה אוכל להגיע לאזכרה אם יזמינו אותי ואם לא תהיה בטוח שאני אגיע גם אם אהיה לבד. 

אני ממש מקווה שאתה בשלווה, 

שבת שלום, אהוב.