מיומנה של אמא

שיש לי עם מה לשחק בלילה 

תודה לך על יום נפלא

שסבלת את הפקקים שהיו בדרך אליי

והכלת את החוסר סבלנות שלי היום

כלפיי החום

כלפיי הבת שלי

תודה ששיחקת איתה כל כך יפה

תודה שעזרת לי

תודה שעודדת אותה לעשות דברים שהיא לא עושה בדרך כלל

תודה שהלכנו לבריכה יחד והרגשתי למשך חמש דקות קצת חופש

תודה שהיית סבלני וקשוב כשהעצבים עלו כשהבת שלי

עשתה קקי בטיטול של הבריכה ונאלצתי להתמודד עם זה במקלחות

לא אטריח את הציבור בסיפור

תודה שהכנסת אותי מעט לעולמך וחלקת מחוכמתך

תודה שהבאת לי את המתנה הכי מדויקת לי

איך ידעת ?!

בובה צבעונית וחייכנית בדיוק כמו שאני אוהבת

שתשמח אותי כשאשכב לישון לבד במיטה. 

וצמיד עדין ויפה שמעטר את ידי.

תודה שאתה תומך ומקשיב לי ומייעץ כשצריך

לא האמנתי בכלל כמה יש לנו במשותף למרות כל הפערים בינינו.

זה לא מובן מאליו.

תודה על כל הזמן שאתה קורא אותי ומגיב לי באדיקות מתחילת הדרך. 

אין כמוך דקיקון

הבת שלי אוכלת לה פה אורז ועוף צהוב שדודה שלי הכינה לחג

לפחות היא יכולה להנות מקטניות בפסח

הצלחת שלי ריקה

בכלל אין לי צלחת

אני רעבה כי לא משנה כמה שטויות אכניס לפה

משום מה זה לא ישביע את הרעב שלי

אז אנחנו תכף נצא לסופר השכונתי בתקווה שאמצא משהו לאכול

אני שוקלת אם להתפשר על בדץ העדה החרדית ולאכול כשרות

של איגוד הרבנים לפסח.

למרות שסיכוי גבוה שגם את זה לא יהיה בסופר השכונתי.

כן,אני שומעת את המחשבות שלי וצוחקת בלב.

כי אני יודעת שזה לא באמת משנה להשם.

אבל זה בראש שלי.

אני זוכרת כל שנה את השיעור של הרב על הכשרויות לפסח

ואני לא מסוגלת להכניס את זה לפה. 

אתמול אצל המשפחה לא אכלתי כלום חוץ מהברכות

ושתיתי ארבע כוסות יין אז הייתי בראש טוב אבל מתפקד כמובן

והמחשוף שלי היה נדיב מבעד לשמלה הלבנה מה שמשך את תשומת הלב של בני דודים שלי החתיכים.

חייבת לומר שזה חרמן אותי מאוד והתחלתי לפנטז

ולא ממש אכפת לי מה תגידו כי אם הייתם רואים אותם

הייתם מבינים בדיוק למה  

חוץ מזה העוגה שלי יצאה ממש טעימה,לפחות אותה אכלתי 

אולי אכין אותה שוב למרות שאין לי אורחים 

מזל שאף אחד לא שם לב שלא אכלתי כלום כי ישבתי

בקצה השני של השולחן.

במיוחד דודה שלי שתמיד רוצה שאטעם מהכל בגלל שאני מבשלת פצצה. 

היה ערב מאוד מלא אתגרים שאין לי את מי לשתף

בכלל לא בטוחה שכדאי.

כתבתי פוסט בצהריים אבל הוא בטיוטה

עדיין לא החלטתי אם הוא מתאים לפה בכלל

הכשרתי את הסכום לפסח

השכבה הראשונה של העוגה כבר מוכנה

עכשיו יצאנו לשרוף חמץ

וגם סיגריה

אפילו הטבק הסתנן למחשוף

בדיוק בשביל זה אני צריכה צעצוע שיודע לגלגל כמו שצריך 😈 

כבר כמה ימים הנורה בשירוקלחת שרופה. אני מתקלחת ביום ובערב

מקלחת את הבת שלי בעזרת הפנס של הטלפון.

אני לא יודעת אם זה דרך של השם להזכיר לי ״גם את זה את צריכה לעשות לבד״ ״את צריכה לבקש מבעל הדירה את הפרטים של הנורה״ ״תפסיקי לדחות כבר, לא יהיה פה גבר בקרוב!״

אני לא באמת חושבת שזה ״תפקיד״ של גבר. גםב נישואים שלי דאגתי להכל. פשוט הייתי שמחה שיהיו דברים שאני לא אחראית עליהם, שאני לא צריכה לדאוג לגביהם. זה היה מקל עליי מאוד, כל זה מצטרף לעובדה שהיום היה לי עמוס בסידורים, השכבתי אותה מאוחר והגעתי לסיגריה של סוף יום עם הלשון בחוץ.

זה מבאס אותי כי זה הזמן שלי לעצמי.

הגיע לי היום זמן לעצמי שווה יותר.

באמת שהשתדלתי להספיק כמה שיותר אבל בסופו של יום הכוחות שלי מוגבלים וטרם הספקתי להכין את האוכל שתיכננתי למחר.

נמאס ליש בימים האחרונים אני רק מתלוננת על כמה שקשה לי.

אני מרגישה עצבות בתוכי, למרות כל ההספקים אני לא מרגישה סיפוק. אין לי עם מי לחלוק את זה. אין לי את מי לשתף. אני מרגישה שכבר הרבה זמן לא התרגשתי ממישהו. באיזה שהוא מקום הפכתי אדישה.

אפשר להאשים אותי ?

אני מרגישה שאני מאבדת את התקווה למצוא את שחשקה נפשי. לא מצליחה למצוא מישהו שרוצה ומוכן לקשר שאני רוצה וזקוקה לו. אבל מעל הכל אני לא מצליחה למצוא מישהו שאחכה לסוף היום כדי לדבר איתו. לשתף אותו בחיי ולשמוע על היום שהיה לו. שאתרגש למשמע קולי, שלי בי יפים כשאראה את שמו על צג הטלפון. מצפה להרגיש תחושה של חמימות פנימית.

אני שמה לב יותר ויותר שאנשים תקועים בתוך עצמם. מעדיפים להתכתב מאשר לנהל קשר טלפוני. בוחרים בשיחת וידאו במקום פגישה פנים מול פנים. אני כל כך לא כזאת שלפעמים אני מרגישה כל כך לא שייכת לעולם הזה.מחקתי מזמן את  כל האפליקציות היכרויות. הרגשתי שכולם שם מזויפים, מעלים תמונות של דוגמנים במקום פשוט לחייך. אני אוהבת פשטות, חיוך, עיניים טובות. אנשים לא כנים עם עצמם אז את מצפה שיהיו כנים איתך ?!

אני רוצה חבר אמיתי, ממשי,שאוכל להריח, לחוש, לגעת.

אולי אני בעצבות כי הגיע חג הפסח. חג שבו מרגישים במיוחד את המשפחתיות,

בסופו של יום החגים מדגישים לי את החוסר. ההורים שלי זוג, דודים שלי, אחי הגדול ואשתו, אפילו הבני דודים בזוג.

אני מרגישה כמו חיה זרה שאין לה מקום בתיבת נוח. כי אין לה בן לוויה, איך היא תתרבה ותעמיד צאצאים ?! היא מיותרת.

כשיש לי סבלנות. לנסות להכיר אני נתקלת בכל כך הרבה חוסר כנות, פחד ממחויבות, חוסר פניות רגשית.

נמאס לי שגברים הפסיקו להשקיע. לשאול ולהתעניין בך. להכיר באמת. להיפתח. זה כל כך נעים. זה כל כך יפה. מרגש. במקום זה הם רוצים להיפגש בבית או באוטו.

אני כל כך לא שם שאני מעדיפה להגיב בנימוס ולהתרחק.

אני מדויקת עם עצמי אבל נתקלת בלא סגורים על עצמם.

מרגישה שאני לא שייכת לדור הזה לפעמים.

משתוקקת להרגיש צמרמורת בגוף

דגדוג בבטן

סומק בלחיים

צחוק בשפתיים

כימיה

חיבור פשוט.

בינתיים הנורה בשירותים מסמנת לי שהגיע הזמן להשלים עם המציאות.

אף אחד לא יעשה את זה במקומך.

*בבקשה אל תגיבו לי בתגובות. איך את לא מוצאת וכמה שמגיע לך וכו וכו. גם זה כבר מרגיש לי מזויף.

אני אתחיל מהסוף שממש רציתי להגיע היום למסיבה

נסעתי למרכז לבקר את אחי, אשתו והתינוקת המתוקה שלהם

היה לי ממש כיף איתם

מהבית ארגנתי לי כבר תיק עם בגדים ונעליים למסיבה

אבל הגרוש שלי כל כך חסר אחריות

שזה לא משהו שמפתיע אותי בכלל

אבל כל פעם מתגלים צדדים חדשים של חוסר לקיחת אחריות

אז הייתי צריכה לקחת את ביתי הביתה

ברוך השם הגענו בשלום

אני מנסה לקבל באהבה ובשמחה את התפקיד שלי

וגם לפעמים בהכנעה

אבל אני מרגישה שלא חייתי מספיק

חזרתי בתשובה בגיל 16 תמיד הייתי ילדה טובה

לא הספקתי לצאת,לבלות ,להתאהב 

אפילו לא התנשקתי עם אף אחד

כל השנים האלה עד עכשיו הייתי חסומה לכל הנאות העולם הזה

השקעתי כל כך הרבה מאמצים בעולם הרוחני שלי

שכחתי את הנפש הבהמית שלי

לכן עכשיו אני מרגישה כל כך הרבה חוסר

בא לי לעוף ולקרוע את העולם

ולהנות מכל חיי העולם הזה עד שזה יצא לי מכל החורים 

לשתות, לעשן, להזדיין, לאהוב, לטייל, לחיות

להרגיש חיות ממקור אחר

יותר בהמי

יותר נמוך

יותר אמיתי

אבל אני אמא ויש לי אחריות עצומה על הכתפיים

ואני מגדלת אותה לבד

ואני מודה על כל רגע שיש לי איתה

אבל לפעמים בא לי את עצמי. לבד. פשוט לעשות מה שבא לי. 

לצאת מתי שבא לי. בלי לתכנן כל דבר מראש. 

יש לי הרבה רגשות אשם על המחשבות האלה

אבל אני מנחמת את עצמי ויודעת שאני רק בן אדם.

בשר ודם.

כמו כיוון, לפעמים אני אנוכית וחושבת רק על עצמי.

אבל אני לעולם לא נותנת לזה להשפיע עליי יותר מידי. 

מנסה לקבל את המציאות שלי כמו שהיא

זה קשה לי מאוד 

אבל בסוף שהגעתי הביתה, השכבתי אותה לישון

וראיתי על הפנים שלה שהיא התגעגעה אליי 

נתתי לה נשיקה והרגשתי שיש סיבה לכל דבר. 

עכשיו אני אעשה לי כוסית להרמת המצב רוח

זה השריפה של השמש בציצים שלי

טעון שיפור

אני במקום האהוב עליי

כל השאר בכלל לא משנה

התגעגעתי כל כך לרגע שאוכל לשכב בחוף

בלי דאגות (כמעט)

פשוט להקשיב לגלים רוחשים

לרוח שנושבת בשיער

להרגיש קצת חופש מכל הטירוף של היום יום

זה לא מובן מאליו

כשאני שבת בלי הבת שלי

אני לא מתכננת כלום. 

״אני רוצה לשרת אותך״

״אני משתוקק להיות עבד למלכה״

״אני רוצה לסגוד ולהעריץ את גופך״

״אני רוצה להעביר את השליטה לידייך״

״אני רוצה להיות נעול בשבילך״

זה רק כמות קטנה של ההגיגים ששמעתי פה מהנשלטים.

כמו שכבר כתבתי פה בעבר חשוב לי מאוד להכיר ולנסות להבין מה הכוונות האמיתיות של האדם שמולי.

אני בן אדם של מעשים. אני לא אוהבת לדבר סתם.

אני משתדלת מאוד לעמוד מאחורי המילים שלי.

אני חושבת שכנות היא התכונה הכי חשובה בקשר בין בני אדם  

אז אחרי שעברנו את כל ההיכרות, והשיח, ובירור הגבולות, תיאום ציפיות.

לבסוף כשמגיעים תכלס לסשן ראשון, סשן היכרות.

הפרצוף האמיתי שלכם מתגלה.

אני מבינה שהכל היה אחד בפה ואחד בלב.

אני מבינה שבזבזתי את הזמן שלי בגלל החרמנות שלכם.

באותו רגע כאילו יש שואב אבק ששואב ממני את כל הרטיבות שלי

והופך אותי ליבשה כמו מדבר יהודה.

זה מתחיל ב ״אני רוצה לפנק אותך״

״אני רוצה לעשות לך מסאג׳״

זה נגמר בשתי ידיים שלא ביקשתי על התחת.

זה מתחיל ב ״אני פה בשביל הסיפוק שלך״

זה נגמר ב״אני יכול לגעת״ ״אני יכול לגמור״ ״את רוצה אותי על ארבע ?״

 

תשמור על הידיים שלך!

תשמור על הזין של במכנסיים עד שאגיד אחרת !

פאק אין לכם מושג כמה שזה מוריד לי.

באותו רגע פשוט בא לי שתיקח את עצמך ותעוף לי מהפרצוף.

אני שונאת חוסר כנות.

אני שונאת שמבזבזים לי את הזמן.

בבקשה אל תיתן לי להתאמץ בשביל עוד גבר שמחפש

איפה לתקוע את הזין שלו.

זה משעמם אותי ברמות.

גולת הכותרת היא שאינך יודע היא שאם באמת היית פה בשבילי.

כמו שלא הפסקת להצהיר.

אם באמת הייתי רואה את הרצון האמיתי שלך להתמסר, לפנק, לרצות.

היית נהנה כמו שלעולם לא נהנת.

הזין שלך היה מתמכר אליי.

מחפש מנה ועוד מנה.

אולי גם היית גומר.

אבל רק אם אני הייתי רוצה.

כי אני אוהבת להביא אתכם לקצה.

כי זה מגרה אותי לראות אתכם מתפתלים מעונג.

כי זה מרטיב אותי לראות אותך מאונן מולי.

מסתכל עליי כמו כלבלב עם הלשון בחוץ.

אבל לצערי אין לכם יותר מידי מוח.

אם רק היית כנה איתי מההתחלה.

היית מבין בדיוק על מה אני מדברת.

כמה כיף לשבת במזגן

לעשן סיגריה בתחתונים וחזייה

עם ריח של קרם גוף נעים

הבית שלי מלא בחלונות

אבל למה שהשכנים לא יהנו ?

יש דברים שהייתי רוצה לשנות

יש דברים שאני מנסה לשנות

 בעיקר להוריד את המשקל שהעליתי מההיריון והלידה

אבל בינתיים אני משתדלת לאהוב את הגוף שלי כמו שהוא היום.

למרות הכל אני מכניסה את הבטן 🤫

אני פשוט גאה בעצמי

הכשרתי את המטבח לפסח לגמרי בעצמי

מקרר,תנור, מיקרוגל,כיריים,שיש 

ואפילו את הסלון !

זו שנה ראשונה שאני עושה את זה לבד

מצד אחד זה מבאס שאין לי גבר בבית

מצד שני אני שמחה שאני מצליחה להפתיע את עצמי ביכולות שלי ובכוחות שלי

וגם בכישרון שלי לזכור הלכות בעל פה 

שמעתי כל כך הרבה שיעורים בהלכות שאני יודעת

 איך מכשירים כל דבר לפסח.

תמיד אהבתי הלכות. משהו ביציבות שהן נותנות תמיד עניין אותי

זה מצחיק אותי כמה שיש דברים שלעולם לא יעלמו ממני

אז עכשיו כל מה שנשאר זה לעטוף את הכל במלא נייר כסף בשביל הסטייל

ואפשר להתחיל במלאכת הכנת הקניידלך

שלא תחשבו שזה נגמר

נשאר עוד לנקות את האוטו שמלא בחמץ שהבת שלי זללה

להגעיל כלים

להשלים קניות

לבשל

אבל אני אופטימית כי החלק הקשה מאחוריי