בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיומנה של אמא

לפני 5 חודשים. 2 ביולי 2024 בשעה 3:21

התעוררתי עם ציוץ הציפורים. בין חושך לאור. שותה קפה. מעשנת סיגריה. שוכבת במיטה. יש לי עוד חצי שעה לפני שאני צריכה לקום ולהתאפס על היום שלי. אני מורידה את המכנס פיג׳מה, חושפת תחתונים בצבע ורוד שנצמדו לי לישבן במהלך הלילה. אני פושטת מעליי את החולצה. חושפת פטמות זקורות ומגורות. אני מסירה את השמיכה עד התחתונים. הפטמות שלי מרגישה את הקור שמגיע מהמזגן. אני מאפשרת לגופי להרגיש את הקרירות הנעימה הזו ואני מצטמררת ממנה. אני מושיטה יד אל פטמותיי. נוגעת לא נוגעת. מרגישה איך בכל נגיעה שלי זרמים של עונג מרטיטים את גופי. מסתחררת למגע. לחופש. אני נוגעת יותר חזק. מושכת כל פיטמה בחוזקה. צובטת. מתחילה לסחוט את הפטמות מחלב. מביאה מגבת כדי שהמיטה לא תירטב. אני חוזרת למיטה. ממשיכה לשחק עם הפטמות שלי. אני מורחת את החלב מסביב לכל פטמה, מדי פעם מלקקת את מה שנשאר בין אצבעותיי. אני מורידה את התחתונים. מפסקת את רגליי.עכשיו אני מרגישה את הרטיבות שהצטברה בתוכי. הדגדגן שלי מגורה והוא מרגיש גם את הקור מהמזגן. אני מתחילה לגעת בירכיים בפנימיות שלי. מלטפת את הבטן. יורדת אל המפשעה. אני מעבירה את האצבע על הפתח שלי כדי לאגור את הרטיבות על האצבע. האצבע עולה לאט לאט אל הדגדגן. אני מכווצת. גופי מתקפל ורגליים מתקשות להישאר פתוחות. אצבע אחת שלי מסתובבת סביב הדגדגן. היד השנייה אוחזת וממוללת את הפטמה. אני עוצמת עיניים. מרגישה את הגוף שלי ממשיך להרטיב. הדגדגן שלי נפוח ובוער ואני ממשיכה לשחק איתו. אני מחליטה לענג את עצמי עם הידיים בלבד ולא להוסיף את הצעצוע שלי  אני מסתובב על הבטן. היד נשארת בין רגליי. אוחזת הדגדגן שלי כאילו היה יהלום מושלם. אני מסתכלת על השדיים שלי צמודים , מתנדנדים מצד לצד. פטמות זקורות שחלב ניגר מהר בתנוחה הזו. אני מתחככת בכרית. מרגישה את השפשוף בין הרגליים שלי. הרטיבות הולכת ומתעצמת, אני מתחככת במיטה. מגביר. את הקשר של עיסוי הדגדגן והפטמות. משעינה את הראש על הכרית. גלים של עונג מציפים אותי. אני לא רוצה שהתחושה תיגמר. אני מרימה את שתי הידיים על השדיים שלי. מחזיקה אותם וממשיכה להתפתל. 

אני מתגברת על הרצון. 

נשכבת על הגב. מרגישה את פעימות הלב שלי. אני מכניסה את אחת הפטמות שלי לפה נושכת קצת, מלקקת. 

מעבירה שוב את היד בין רגליי. סופגת את כל הרטיבות שלי.

אני עוצרת. 

אני רוצה להישאר עם התחושה הזו כל היום. 

לפני 5 חודשים. 1 ביולי 2024 בשעה 6:56

אני מפנטזת על תמונות 

אני מתחילה בלדחוף את הרגל לפרצוף שלו 

אחר כך יושבת לו על הפנים

 

משחקת עם החור שלו בלי רחמים

 

ומקנחת בטעימה ממני. 

אפילו ריחמתי בסשן בלי הצלפות. 

לפני 5 חודשים. 23 ביוני 2024 בשעה 17:32

אתה לא שלי. איני מחזיקה אותך בכף ידי. המבט הכנוע שלך חסר לי. העיניים שמפחדות להסתכל לתוך האישונים. אין לי את הגוף שמשתוקק למגע. מחפש את ידי שתיקח אותו.תוביל אותו. אין מקום יותר בטוח מחוסר אונים.

אני לא מרגישה כל פעימה שלך. אני לא יודעת לומר את מה שהעיניים שלך מספרות. אבל אני משתוקקת לקשור אותך לתוכי. לארוג את כל התשוקות שלי בתוך המוח שלך. אני מחפשת אותך בכל פינה. אני רוצה לקשור את המחשבות שלך אל מוחי. אתה יודע בדיוק מה אני רוצה ממך. מה אני דורשת. אני מניעה אותך כמו בובה על חוט. מחליטה על כל צעד ושעל. מרגישה אותך. אתה מרגיש אותי.

אני מלמדת אותך איפוק. אני מראה לך שאפשר אחרת. כל טיפת זרע שלך שייכת לי. כל זקפה שלך נגרמה בגללי. אני מלמדת אותך משמעת. אני מראה לך את הדרך לאורגזמה שלי. את הפתח להנאה שלי. אני מלמדת אותך את ספר החוקים שלי. אתה לוחץ לי על הנקודות הנכונות, מעניק לי עונג אין סופי.

אני מעניקה לך ביטחון והכלה. אתה מעניק לי את המפתחות לכספת שלך. אני רוצה את הכל. אני דורשת את הציות שלך. אני מנשקת את הפצעים שלך. אני חודרת אל הגוף שלך בזמן שאתה הכי לא מצפה. אני מכאיבה. אני לוקחת. אני שומרת עליך. אין יותר בטוח מחוסר אונים. אני חוף המבטחים שלך.  

הידיים שלי אוהבות להרגיש את הגב שלך. ללטף, לשרוט, להפליק, להכאיב. קולות האנחה שלך הם כמו מנגינה מתוקה לאוזניי. האנרגיה שלנו מבעבעת. אתה נותן לי להשתמש בך להנאתי. כמו דף חלק ולבן עליו אני יכולה לצייר את התמונה בדמיוני.

אבל אתה לא שלי. איני מחזיקה אותך בכף ידי. איני מכירה אותך עדיין. אולי שנינו חיים ביקום מקביל. אני רוצה להרגיש את הקרבה שלך. אתה רוצה להרוויח את האמון שלך. אני רוצה לבנות את הפאזל שלנו. אני נותנת לך את חומרי הגלם ואתה מרים את ידייך ונותן לי לצבוע אותך בצבעים של חופש, שחרור, תשוקה, איפוק.

תגיד לי מתי המעטנו בערכה של אינטימיות מתוקה ?

שמפיגה את המועקה. כל מהות התשוקה.

אני מחכה. אין לי סבלנות.

רק תבוא. כמו שאתה.

אני כבר אדאג להכל.

אני מאמינה באמונה שלמה. 

בביאתך. 

ואף על פי שיתמהמה.

עם כל זה אחכה לו כל יום שיבוא. 

לפני 6 חודשים. 19 ביוני 2024 בשעה 2:18

אני ערה, אני לא אצליח עוד לישון

אני מחפשת חום במיטה, גוף חם ואוהב

כזה שאוכל להעיר וללטף 

לנשק, למשש, סתם להתחבק

שני גופים שמתחברים לפני הזריחה

לפני שמתחיל עוד יום חדש

ראש מונח בערסול 

שדיים נמחצים אל החזה

פטמה שמזדקרת

דם זורם בכל חלקי הגוף 

מעביר בו זרמים של עונג

האגן מתפתל, נשימות כבדות

מגע של אצבעות שמחפשות בית

לשון שעוברת על כפות הרגליים, 

ממשיכה במעלה השוק והירכיים 

נושקת לירכיים הפנימיות, מרגישה את החמימות שלהן. 

פה נושם אוויר חם בין הרגליים

גוף מתפתל , לשון חוקרת, מגששת באפלה

מרגישה ברטיבות, בריח, בגוף הפועם

מעניקה עונג שמתפשט בכל הגוף 

יד מלטפת שיער רך ונעים, מכתיבה את הקצב

הנשימות מתגברות, רעידות מתחילות להופיע

קולות אנחה חזקים יוצאים מן השפתיים

הלשון מרגישה, ממשיכה לגעת בעדינות, 

ידיים מרגישות חיבוק, עטיפה, תשוקה, בית. 

ראש נמחץ בין השדיים, יד אוחזת בישבן

שפתיים מגששות אחר פטמה. 

לפני 6 חודשים. 16 ביוני 2024 בשעה 14:02

כבר כבר חודש מהפוסט הזה על הנשלט האחרון שנעלם.

אחרי המקרה הזה החלטתי להיות יותר ממוקדת בבחירות שלי ולהפסיק לחפש שאריות.  באותו בוקר הבנתי שאני לא יכולה להמשיך בדרך הזו. לחפש קשר שמבוסס על שליטה בלי זוגיות במקביל לחיפוש זוגיות. הבנתי שאני חייבת להתמקד ולחפש בדיוק את מה שאני רוצה וזקוקה לו כל כך. הבנתי שאני לא מסוגלת לקבל רק רבע או חצי חבילה. אני זקוקה לכל החבילה. לחיבור, עם המשיכה, עם השליטה, עם הרגשות ועם המחויבות. המחויבות בעיניי זה קודם כל אין דבר כזה להיעלם. אין דבר כזה למקבל או להתנהג בחוסר כבוד. אם משהו לא מתאים מדברים על זה ומשם מחליטים איך להתקדם או לא להתקדם.

כשקיבלתי את ההחלטה הזו ידעתי שזה יהיה קשה לי מאוד. התרגלתי להיות במרדף אחרי ההיכרויות. דייט ועוד דייט. עוד הצעה ועוד הצעה. ההוא שבטוח שהוא בדיוק מה שאני רוצה. ההוא שמשתוקק להיות תחתיי ומתמוגג מכל מה שאני כותבת.

אבל הדבר הראשון שזה עשה שהפסקתי לבזבז את הזמן שלי. השיחות שלי הפכו להיות הרבה יותר ממוקדות וכך גם הרצונות שלי. הדבר השני והיותר חשוב שקרה הוא שהפסקתי לעשות ניסויים על הלב שלי.

כן, הלב שלי הרבה זמן לא התמלא. אולי אף פעם לא. אני מרגישה את החוסר הזה בכל נשימה ונשימה שלי. בכל רגע ביום שלי. הלב שלי מאוד בודד בעקבות ההחלטה הזו. אולי יותר ממה שהיה קודם. למרות שאני יודעת בבירור שהכל היה אשליה של ביחד. אשליה של התמלאות.

אבל אני מרגישה גאה בעצמי. למה ? כי היו לי מלא הזדמנויות להתקפל. לוותר.

לצאת לדייט עם מישהו שמוצא חן בעיניי אבל לא מעוניין בזוגיות. להזמין מישהו אליי לקפה וסיגריה כשאני יודעת לאן זה הולך. להזמין מישהו לסשן שאני יודעת שלא יחזור. להזמין מישהו לארח לי חברה בשבת. לצאת עם נשלט שלא זמין כמו שאני זקוקה.

היו הרבה פיתויים. עדיין יש. הרבה פעמים שהייתי קרובה לתת לחרמנות שלי להשתלט עליי. כל פעם שאני מצליחה אני מזכירה לעצמי את כל הפעמים שנפתחתי ונפלתי, שסמכתי ונפגעתי, שנתתי ונלקחתי.

אני יכולה להגיד היום שאני כבר למודת ניסיון.

אני יודעת שאם אני באמת מעניינת מישהו אני יודעת איך זה מרגיש. אני יודעת שאם גבר רוצה להכיר אותי הוא לא ימהר כל כך להיכנס למיטה. אני יודעת שאם גבר מדבר איתי ממש בההתחלה על מין זה אומר שזה מה שהוא מחפש. אני יודעת כמה גברים רואים קשר או מגע מיני בצורה שונה. זה לא משפיע עליהם כמו שזה משפיע עליי. הם יכולים לשכוח יום למחרת. אני יודעת להיות יותר חשדנית. אני יודעת שאני צריכה פחות לסמוך ויותר לבחון. אני יודעת לא להתפשר על הגבולות והרצונות שלי. אני יודעת שאני מכלילה אבל עדיין אף אחד לא הוכיח לי אחרת. היום אני כבר לא מתלהבת מכל פנייה, או הודעה מרגשת ככל שתהיה. הן משמחות אותי ומחזקות אותי אבל אני לא מצפה לשום דבר מעבר למילים. אני מבינה שהמרחק בין המילים למעשים רחוק מאוד.

הבחירה הזו קשה לי. מאוד. במהלך היום אין לי עם מי לדבר מלבד המשפחה. אף פעם לא הייתי בתקופה כזו שאין לי חברים. למרות שאני מנסה. אז רוב היום אני מדברת עם עצמי. הרבה זמן לא יצאתי לדייט. הרבה זמן לא הרגשתי מגע חם ואוהב. בא לי פחות לענג את עצמי כמו פעם. אני הולכת לישון יותר מוקדם.

קצת מביך אותי להודות בזה. אולי זה לא מה שאנשים רוצים לקרוא. אבל זו האמת. אין לי את מי לשתף לכן אני כותבת בשביל לפרוק. להיפתח. אולי לחזק את עצמי. שאני בדרך הנכונה. למרות הקושי שלי. למרות הבדידות. למרות שבתוך תוכי יש בי כל כך הרבה מה לתת ואין לי למי. אני שמחה שהכוחות שלי לא מנוצלים במקום שלא מטיב איתי. אני שמחה שאני עושה פחות טעויות.

לפני 6 חודשים. 15 ביוני 2024 בשעה 22:08

הרגעים הקטנים של היום הם הרגעים שאני הכי חולמת עליהם. המחשבה ששוכב לידי מישהו שמכיר אותי הכי טוב.

מישהו שיודע איך אני שותה את הקפה שלי בבוקר.בכוס ענקית עם סוכרזית, אחר כך שוטפת את המכונה ומתיישבת ומגלגלת סיגריה.

הוא מכין לי אותו בזמן שאני מצחצחת שיניים ושוטפת פנים.

אני מתיישבת על הספה. מניחה עליו את הרגליים שלי והוא נושק להן.

אחר כך הוא מורח לי את הקרם שאני הכי אוהבת עם הריח הנעים.  

הוא לעולם לא מדליק את הסיגריה לפניי. 

הוא יודע מה משקה האלים שלי והוא דואג שלעולם לא יחסר. 

הוא נותן לי לבחור עבורו את הבגדים. אני נותנת לו לבחור איזה תחתון שלי הוא רוצה לשים. בדרך כלל זה את מה שלבשת אתמול. הוא שם קונדום כדי למנוע טפטופים.

הוא שם את הבושם שאני אוהבת.

הוא מחזיק את כל השטויות שאני תמיד סוחבת איתי לאוטו.

הוא פותח לי את הדלת לפני שנכנסים לרכב.

הוא מגלגל לי סיגריה לפני שמתחיל לנהוג.

היד שלי על המפשעה שלו. מחזיקה את מה ששלי. אוהבת להרגיש אותו מתקשה בין אצבעותיי. דואגת שהוא יתבלבל בדיוק במידה הנכונה שמאפשרת לו לנהוג.

כשאני מגיעה לעבודה הוא נועל לי את הנעליים. כי אני לא מסוגלת להיות עם נעליים סגורות בקיץ. אני מנשקת אותו בתשוקה. מלקקת לו את הצוואר. מחזיקה את מה ששייך לי ומגרה אותו בדיוק במידה שאני רוצה. דואגת שהוא יחשוב עליי כל היום.  

אני שולחת לו מה אני רוצה שיעשה אחרי העבודה.

איך אני רוצה שיקבל אותי ומה בא לי היום. 

הוא מעדכן אותי על היום שלו.

מעדכן אותי בדיוק מתי הצעצוע שלי עומד. 

כשאנחנו נפגשים אחרי העבודה הוא כבר על ארבע עם קולר ופלאג בישבן בבית עם התחתונים שלי.

הוא דואג להוריד את נעליי. אנחנו יושבים לעשן סיגריה ומדברים על היום. 

אני לוקחת אותו איתי לשירותים ונותנת לו ללגום את משקה האלים שלו. 

אחר כך הוא מלקק אותי. מלקק את כל הרטיבות שהצטברה בתוכי במהלך היום. 

אני מתקלחת והוא מחכה בחוץ על ארבע. משפשף את האיבר שלו בזמן שמסתכל עליי מתקלחת.

כשאני מסיימת הוא מסתכל עליי מתנגבת ומתמרחת. אני נותנת לו לרחרח אותי. 

אני מתיישבת לאכול והוא מתיישב אחריי בדיוק איפה שמתחשק לי באותו רגע. לפעמים לידי, לפעמים למרגלותיי. 

אחרי שאנחנו מסיימים אני נותנת לו את הקינוח שלו. אני יושבת מפוסקת על הכיסא והוא טועם אותי.

הוא מדליק לי סיגריה בזמן שאנחנו עוברים לספה.

אני מתיישבת בזמן שהוא לידי על ארבע. אני מחזיקה ביד אחת את האיבר הזקור שלו , משחקת עם האשכים. מכניסה ומוציאה את הפלאג.

אני מפסיקה. מנשקת אותו חזק ונושכת את השפתיים. מצמידה את העורף שלו אליי ושורטת את הגב. 

אני מובילה אותו אחריי למיטה. אני נשכבת. הוא על ארבע מולי. אני מורידה את החזייה ומתחילה לעסות את השדיים שלי. מעבירה את אצבעותיי על הפטמות. אני אומרת לו לשפשף את האיבר שלו ומסתכלת עליו. כל הגוף שלו מיוחם. 

אני אומרת לו לעלות על המיטה ולשכב לצידי. אני מיד דוחפת ומצמידה את הפה שלו אל השדיים שלי. 

לאט לאט אני נרדמת. כי ככה בא לי היום. 

את הרגעים הקטנים אני הכי אוהבת. 

לפני 6 חודשים. 14 ביוני 2024 בשעה 11:26

הורדתי את הבת שלי אצלו

לבשתי בגד ים חדש

והלכתי ישר למקום האהוב עליי 

הולכת להיות שבת בודדה ומלאת שקט 

אבל אני מקווה שלא יהיה קשה מידי 

 

לפני 6 חודשים. 13 ביוני 2024 בשעה 4:00

*בחור מתחיל שיחה בקיופיד*

הוא:בא לי לנשוך אותך קצת

ולמשוך לך בשיער

אני:אני נושכת יותר חזק

הוא:אבל בא לי נשיכות קטנות

אני: Unmatch 

 

לפני 6 חודשים. 12 ביוני 2024 בשעה 20:38

אני רוצה לראות אותך באמת

מעבר לכל המסכות

אני רוצה להכיר כל חלק בגוף שלך

כדי לדעת איך להפעיל אותו

אני רוצה לראות את העיניים שלך כשאתה

מסתכל עליי מלמטה

אני רוצה להרגיש את הזיעה שניגרת ממך

כשאתה מתאמץ לענג אותי

אני רוצה לראות את האיבר שלך מתקשה

להרגיש את הזקפה שלך מבעד למכנסיים

אני רוצה לראות אותך משחק בו כשאתה מסתכל עליי

עוצר כשאני אומרת

ממשיך כשאני מאשרת

אני רוצה ללטף את שערך

בזמן שאתה חופן את שדיי

יונק מהפטמות שלי בקצב שאני מכתיבה לך

אני רוצה להרגיש את החור שלך בין האצבעות שלי

כשאתה מתפתל כשאני נוגעת בדיוק בנקודה שגורמת לך לגנוח

אני רוצה לראות אותך משחק עם הדגדגן שלי

מרגיש אותי

דוחף את האצבעות שלך לפה וטועם אותי

מתענג על כל טיפה

אני רוצה לראות אותך מטפטף לאט לאט

לנגב את טיפות הזרע על האיבר שלך ולשפשף

אני רוצה לשבת עלייך 

להרגיש את האיבר הזקור שלך בין הרגליים שלי 

את השדיים שלי נמחצים עליך

לנשק אותך בטירוף כשאתה לא יכול לזוז

אני רוצה להרגיש את האיבר שלך משתפשף על הישבן שלי

תוך כדי שהידיים שלך אוחזות בשדיים שלי

ואתה מנשק ומלקק את צווארי.

אני רוצה שהגוף שלך יגיב לי בלי שאצטרך לומר מילה. 

אני רוצה לעשות רצונך רצוני. 

לפני 6 חודשים. 11 ביוני 2024 בשעה 13:00

ההורים שלי פינקו אותנו בחג בבית מלון

אני קיבלתי חדר עם מיטה ענקית שאפשר בכיף לעשות בה אורגייה מטורפת

רק חבל שאני פה לבד והראש שלי אוהב לפנטז

ולא גמרתי כל השבוע בגלל המחזור אז עכשיו אני מרגישה מנוחמת

בכל אופן במחשבה שנייה העריסה של הבת שלי קצת הופכת את החדר הזה לפחות אורגייה מטיריאל 

אבל אני ממש לא מתלוננת ונהנית מהחופש 

למרות האחריות כיף לי בבריכה ותכף אלך גם לים. 

מקווה לתפוס כמה דגים 😉