*יום חמישי, 12 בלילה, מתקשרת לאבא שלי אחרי שיצאתי החוצה כי לא יכולתי להיות בבית
אבא שואל מה קרה, אני עונה שעשו לי ריסוס ואני מרגישה כל מיני דברים ואז אמרתי לו שאני הולכת לקנות סמרטוטים לספונג'ה
שתיקה על הקו ואז "לאן את חושבת שאת הולכת ב 12 בלילה?"
לקנות סמרטוטים?
ממש לא, קחי מונית ובואי לכאן
ואני כזה בראש הלא עובד שלי: למה בגיל 43 אומרים לי מה לעשות...
* כשהגעתי אליהם נכנסתי להתרחץ ושכחתי לקחת מגבת
אבא אתה יכול להביא לי מגבת?
בטח, רגע
*מביא לי מגבת פנים*.🤦♀️
* הלכתי למרפאת חירום, בדיקה שהסתיימה בקוצר נשימה כי לא הצלחתי לנשום עמוק
סטרואידים לחמישה ימים ולא להיכנס לדירה שלי עד יום שני שכבר הזמנתי מנקה
דווקא נחמד פה, יש שקט נפשי שאין בבית שלי, אני ישנה בסלון (קשוח לישון לבושה) כי אחי ושות' ישנים בממד
וכשאחותי שמעה שכולנו פה אז היא שאלה אם אפשר לבוא להתנחל 🤣
סהכ אני בסדר יחסית, הלשון חזרה לגודל הנורמלי, השיעולים נרגעו קצת והסוכר עלה כי אחי הזמין אתמול קרמבל קוקיז אלוהי וחזרתי לצבע הטבעי שלי שזה חום כהה, כולם אמרו שזה כהה מדי אבל זה כנראה בגלל שהם רגילים לכסוף שלי ואני עדיין צריכה להתרגל לזה שאין לי כסוף יותר❤️