שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחושך לאור משנים כיוון

לפני שנתיים. 22 בספטמבר 2021 בשעה 15:51

סוף היום היא לבושה בפיז'מת סאטן כחולה. נכנסת למיטה ומבקשת עיסוי ברגליים. אני מתיישב על קצה המיטה לבוש תחתון בלבד  שמסתיר את הכלובון תחתיו. 

לוקח ביד כמות נדיבה של של קרם רגליים ומורח בעדינות ומתחיל בעיסוי כפות רגליה. 

אחרי דקה או שתיים היא מניחה את הנייד בצד ושואלת אותי: "איך הרגשת להיות לידו נעול היום?" וחיוך גדול על פניה. זאת כמובן הייתה שאלה רטורית כי יודעת בדיוק איך הרגשתי ואיך אני מרגיש. 

"הוא ידע?  אני שואל אותה. היא מביטה בי ועונה:  "לא, אבל אני ידעתי". נועצת את התשובה עמוק. 

אני ממשיך בשקט לעסות את כפות רגליה והמחשבות שרצות בראש רק מגבירות את הלחץ בתוך הכלובון. ואז היא מביטה לי בעיניים ושוברת את השקט : "לפני שהלכתי הלכנו רגע הצידה והוא נישק אותי בלהט ונתן לי להרגיש איך עומד לו, אז אמרתי לו שאולי בקרוב אני ארצה להרגיש אותו בתוכי, לילה טוב, בוא נלך לישון עכשיו."

אני נשכב לצידה ומניח ידי על הטוסיק שלה. שומע את הנשימות שלה עד שהיא נרדמת. לי לוקח יותר זמן להירדם למרות העייפות.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י