בחוץ התחיל לרדת גשם, רוח מכה בענפים.
את יושבת לך עם כוס קפה חם. אני על ארבע לרגלייך. "כלבלב, האוטו בחוץ בלי הכיסוי נרטב. לך תכסה אותו מהר. ותכסה אותו כמו שצריך, עד למטה". אני מביט בבגדי שמונחים בצד ואת מייד מבהירה לי שאני יוצא בדיוק כמו שאני, עירום.
אני יוצא החוצה, הרוח מכה בי והגשם יורד עלי, אני עומד כולי רטוב ומכסה את האוטו, נאבק ברוח שלא עושה לי חיים קלים, את כל הזמן מביטה בי דרך החלון מוודא שהמשימה מתבצעת כמו שצריך. שהאוטו מכוסה כולו את מסמנת לי להתקרב.
"אתה רואה את החבל בחוץ? בקצה שלו יש זוג מצבטים. ולידם זוג אזיקים. תחבר את המצבטים לפיטמות שלך ואחר כך תאזוק את עצמך מאחורי הגב. אני אמתח את החבל ואתחיל למשוך אותך פנימה. אתה חייב להתקדם בקצב שלי. אם תתקדם מהר מדי והחבל ירפה תחזור להתחלה ונתחיל מחדש. אם תתקדם לאט מדי והמצבטים יפלו תחזור להתחלה ונתחיל שוב, אבל מכיוון שאתה תהיה אזוק אני אצטרך לצאת ולחבר אותם אליך, כל יציאה כזו תגרור עונש"
אני ניגש לקצה החבל שם את המצבטים ואחרי זה אוזק את עצמי. החבל נמתח. אני מתחיל להתקדם, לאט לאט, מטר אחרי מטר, את שולטת בקצב. פתאום צעד מהיר והחבל מרפה. את מסמנת לי לחזור לאחור. המסע מתחיל מחדש בגשם השוטף. אני נזהר הפעם לא לפשל.
לבסוף אני מגיע אליך, רטוב כולי. יורד על ארבע מנשק את רגלייך, את מרימה אותי ועוטפת אותי במגבת. "יופי כלבלב, הצלחת לעמוד במשימה ולא הפלת את המצבטים. עכשיו בתור פרס תקבל ממני מקלחת חמה...."
