צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחושך לאור משנים כיוון

לפני 8 שנים. 17 ביוני 2016 בשעה 13:10

"תתפשט ותעמוד מולי"

אני עומד מולך, העיניים שלך בוחנות אותי מכף רגל ועד ראש. מתרכזת בזין שלי הנעול בכלובון שלו. את מחייכת למראה שלו נעול. 

את לוקחת את המפתח ומשחררת אותי. חופנת את הזין שלי שכבר הרבה זמן היה כלוא ומיד מגיב למגע שלך. את לוקחת את המסכה ומלבישה על ראשי. מצמידה את הרצועות היטב. נועלת את רצועת הצוואר לקבע אותה עלי. את מסובבת אותי ומניחה אותי על ארבע על המיטה. שמה מעט נוזל סיכה ואצבע מרחיבה אותי. את דוחפת מחרוזת כדורים לתוכי.

"אתה מוכן עכשיו". 

"תשכב על המיטה עם הפנים למטה. תאונן, תזיין את הסדין". אני מתחיל לנוע בתנועות קדימה אחורה בחוסר נוחות. נראה כמו איזה נער שרק גילה את המיניות. 

את עוצרת אותי לרגע ומגלגלת את השמיכה. "תראה לי איך אתה מזיין את השמיכה, תחבק אותה, זה הכי קרוב שתגיע לזיון. ושלא תעיז לגמור. אתה יודע מה העונש על זה" 

אני מחבק את השמיכה. משפשף את הזין שלי עליה. את יכולה להרגיש את תחושת ההשפלה שלי. אני ממשיך עד שכמעט גומר ועוצר.

"תסתובב ותעשה ביד. אני רוצה לראות אותך מאונן. תעצור רק שכמעט תגמור. שאני אראה את הטיפות הראשונות. אני מגורה כל כך וזה מגיע מהר. אני עוצר. את לוקחת את הטיפות ומורחת עלי. "שוב פעם". אני שוב משפשף עד שכמעט ושוב עוצר. את מצווה עלי לחזור על זה מספר פעמים. מביאה אותי לתסכול.

אני שוכב על הגב, לאט לאט הזין מרפה וקטן. את לוקחת את הכלובון ונועלת אותו בחזרה.

"זהו, נגמרה ההפסקה, תמשיך לסבול. לא באמת חשבת שאני אתן לך לגמור או להכניס אותו לתוכי? הרי ברור לך שלא הזין שלך יכנס לענג אותי...."


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י