יום שישי בצהריים, סיימתי כבר את כל הסידורים והקניות. מזג אוטיר אביבי ונפלא. שמש נעימה עם קצת רוח קלה. אז החלטתי לעבור בארומה לקנות לי איזה אייס קפה לפני שאני חוזר הביתה אולי לאיזה שנ"צ טוב.
אני מזמין בקופה וניגש לקחת מהדלפק. לוקח את האייס קפה שלי ומחליט לצאת דרך המרפסת. ואז אני רואה אותה, יותר נכון את זוג השדיים שלה שפורצים החוצה ממחשוף נדיב ביותר בשמלה קיצית פרחונית. אני רואה שהיא יושבת עם ידיד שלי. אני עובר לידם והוא עוצר אותי. הוא שואל אותי על הטיול שלי לחו"ל ומזמין אותי לשבת איתם.
הוא מסביר לה באנגלית שהייתי בחו"ל ומתפתחת בינינו שיחה ברגע שהיא מבינה שהאנגלית שלי הרבה יותר טובה משלו. ככה במקום חמש דקות אני נשאר כמעט שעה. היא יושבת לידי, מספרת לי שהיא עלתה לארץ מניו יורק בעקבות החבר הישראלי והם עומדים להתחתן עוד מעט. אני מביט בשיער בלונדיני ארוך עם עיניים כחולות, פה שלא מפסיק לחייך וזוג שדיים שמאיים לפרוץ את המחשוף גם ככה לא מכסה יותר מדי.
וכל זה שאני עדיין נעול, כבר 10 ימים.
זה מה שנקרא יופי כואב.