הזדמנות

הודעה קטנה:  " היי, את כאן?"

תשובה מגיעה, אני מציצה בפרופיל- מסקרן.

עונה: " שלום, אני כאן...ואתה?"

ומשהו זעיר מתחיל לנוע.

מילה, משפט, חיוך, סימן שאלה.

הסקרנות מתרחבת, העניין מתקרב .

מי זה שם שמצליח לגרום לי לחייך?

המחשבות רצות, הדמיון מתגנב בשקט.

השיחה נמשכת , ואני מרגישה איך

כל מילה שלך קושרת סביבי חוט דק,

עדין אך מורגש.

החשש נמס. ובבטן..פרפרים.

אני קוראת,,לוגמת את ההודעות לאט 

ומרגישה איך הן מציירות על ליבי

שביל קטן של ביטחון

שביל שאני רוצה לעקוב אחריו.

יש משהו לא מוסבר,

חוט שקוף שנקשר בינינו לאט,

עדין, אך יציב.

עוד הודעה, עוד חיוך,

והלב כבר יודע-

בעולם הזה, גם כאן,

התחלה היא התחלה...

ולפעמים היא הרבה יותר מזה.