בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הזדמנות

"מִי אֲנִי, בְּעֶצֶם, אוֹמֶרֶת פּוֹלִין רֶיאָז’, אִם לֹא אוֹתוֹ חֵלֶק דּוֹמֵם זֶה זְמַן רַב שֶׁל מִישֶׁהִי,
הַחֵלֶק הַלֵּילִי וְהַסָּמוּי,
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִסְגִּיר עַצְמוֹ בְּמַעֲשֶׂה, בִּמְחָוָה וְאַף לֹא בְּמִלָּה,
אַךְ מִתְחַבֵּר דֶּרֶךְ מַרְתְּפֵי הַדִּמְיוֹן אֶל חֲלוֹמוֹת שֶׁיְּמֵיהֶם כִּימוֹת עוֹלָם?

מִנַּיִן בָּאוּ לִי חֲלוֹמוֹת־בְּהָקִיץ אֵלֶּה,
שֶׁתְּמוּנוֹת יַלְדוּתִיּוֹת שֶׁל שַׁרְשְׁרָאוֹת וְשׁוֹטִים
הוֹסִיפוּ בָּהֶם עַל הַכְּפִיָּה,
יוֹדַעַת שֶׁהֵם רַק הֵיטִיבוּ עִמִּי...

כֻּלָּנוּ סוֹהֲרִים וְכֻלָּנוּ אֲסִירִים,
מִבְּחִינָה זוֹ שֶׁתָּמִיד יֵשׁ בָּנוּ דָּבָר־מָה
שֶׁאוֹתוֹ אָנוּ כּוֹבְלִים,
שֶׁאוֹתוֹ אָנוּ כּוֹלְאִים,
שֶׁאוֹתוֹ אָנוּ מַשְׁתִּיקִים...."

O.
לפני 4 שבועות. יום שני, 12 בינואר 2026 בשעה 9:22

 

יש ספרים שקוראים

 ויש ספרים שצריך להתאושש מהם.

סיפורה של O מאת פולין ריאז' הוא ללא ספק מהסוג

השני.

 

תובנות

  1. הפרדוקס של החופש בכניעה
    O לא נחטפת. היא בוחרת.
    השאלה הבלתי נמנעת היא האם ויתור מוחלט על האני ועל החירות האישית יכול, באופן אירוני, להפוך לצורה אחרת של חופש.
    עבור O התשובה ברורה כן.
    ביטול הרצון העצמי אינו כישלון אלא דרך להתעלות מעל חיי היומיום.

  2. אהבה כטקס דתי
    זה אינו רומן אירוטי במובן המקובל.
    הייסורים, ההשפלות והמבחנים מתוארים כטקסי הקרבה.
    אהבה הופכת לפולחן.
    המאהב הוא האל, הגוף הוא הקורבן, והסבל הוא דרך הגאולה.
    המיניות כאן אינה מענגת. היא מקודשת, קפדנית וכמעט אכזרית.

  3. המבט הנשי
    האם זהו ספר על דיכוי נשי קיצוני או דווקא פנטזיה נשית אפלה של מימוש עצמי מוחלט.
    איפה עובר הגבול בין ניצול לבין בחירה עצמית.

הספר הוא מראה שבורה שדרכה אנחנו נאלצים

להביט בכוח, בתשוקה ובמחיר הכבד של התמסרות טוטאלית.

יצירה פילוסופית עמוקה או פורנוגרפיה במסווה של

ספרות?

 

תקראו.

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י