ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

תאוות בהתהוות.

מראשי המלוכלך ועד גופך היפה.
כאן המקום לשפוך, את הנפש, ואת השכל.
תהיות מחשבות וגם מעשים ובדיות.
לפני 7 חודשים. 2 באפריל 2024 בשעה 15:34

את תחפשי את הפחד בעיניי,

כשתוציאי את הסטרפאון הגדול.

אך אני אשאר חזק, בטוח בעצמי.

בטוח בך.

כי רק כך זה הדרך היחידה,

שהוא יצליח לחדור אותי פנימה.

את תפקדי עלי לפשק רגליים.

לא בדוגי, אלא שאני על הגב מולך.

תרצי ללגום כל מבט ממני.

הזין שלי בידך האחת, הזין שלך בידך השניה.

תאחזי בו בכוח, כדי שמהכאב אכווץ את הישבן.

תראי אותי מתכווץ ונפתח, לפי מנגינת אחיזתך.

ואז תשימי את החומר סיכה.

אני מתרגש, יודע שזה יקרה.

יודע שאתן לך את הדרך להיכנס. 

בהתחלה זה קשה ונראה שאין סיכוי שזה יצליח.

אבל אני משחרר את הראש, משחרר את המחסום.

מגיש לך את כל כולי על מצע של זהב.

לבסוף הוא נכנס למרות כל המאמץ.

את מתחילה לנוע בתוכי.

ויודעת. שאם היית רואת בעיניי פחד.

זה לא היה קורה לעולם.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י