זין באין

עוד לחכך עם הכתב. יד כדי לכתוב ויד לענג, עושות יד אחת. מרחק התיסכול בין הגוף ליד, בין חיבוק לכתב. 

שמיים הם עור נמתח עד לקצה נשימה. התפילה למולו מתפתלת, משתחלת, כהבל גוף על הגוף.

להתגפף ולנאוף. כה רעות המילים מצליפות מקשיחות שורטות את אין־גוף מול גופי.

נשים קונות עולמי. בבטנן הקורנת נוצצת בפופיק, כפס דבש מתנגב בהולכי הרחוב. בכתפיים גאות משקפות את השמש בגוון הקלל השזוף. ורגליים, הו יהה, רגליים! בשר ואין סוף משתרגים על חלקת הירך השופעת נוטפת טיפות תאוה על שפתיי הצמאות. כך העיניים, אסורות לפספס מכנסיים קצרים בחלון. אסורות לא לראות כל שד ושד, כל עיגול מאחור. עיניים זונות עם הכל.

ואשה בכל אלה (המילים) לא מצאתי.