מותו של סורר
יום סתיו קודר
סופה של אגדה
הבוגד, השקרן, איש אדמה
הטיב עם הכלל, שנא את אויביו
הקשה על ילדיו, הם מודים לו עכשיו
כשטוב לו אהב
כשבדד, תעב את כולם
הגיע מניין, רובו אסופים, רק שני מכרים
נשותיו שמחו על לכתו
ילדיו התפזרו, כל אחד בשלו
שלושה לפחות, אולי היו עוד בצד
מטריות נשלפו, עמודי שיש סביב
תל העפר נחפר לכבודו
אין הספד, אין קינות
כמו חייו, בלי הצגות
פסוקים מהספר ורב ממהר
שיירה של דפוקים קוברת חבר
אזלו המלים, חופנים אבנים
נסיגה מבוהלת מפני ממטרים
מחוץ לגדר התאספו תמהונים
חיכו שיעופו קיבינימאט הזרים
התקהלות חברים, אמיתיים
בכיסים בקבוקים, בשיניים בדלים
ניצוץ בעיניים ואלף שירים
חלקם הוא כתב, חלקם למותו
העיקר שהגיעו לכבד את זכרו
יריקה על הקבר, שרפרף לנשים
הנה מתחילים ניבולים
היית אוהב, איתנו יושב
חבורת גנבים, מטיילים, אנשי מערות ומרחבים
אנשים קשים, נשים קלות
חוקים משלהם, לא צריך פה מלים, מספיק גינונים
הטקס מתחיל, ריקוד מכשפות
גם היום, כה יפות, תציץ, ברכיים שוברות
שולטות, שליטים, עבדים נרצעים
חצי עירומים,צלקות על העור, ציורים
לא אכפת מהגשם, באנו לשתות
אמרו שריחם על חוליו, שקר גס
היה רך לנשותיו, הנה הן, תשאל, כזב
חידלו לשקר, היה גס וחרמן
הסתובב במדבר כמו גמל מסומם
חזר הבייתה רק לזיין, תשאלו את ההיא
בפינה, עם המקל
לא איש רעים, לא כיבד אנשים
אבל יש פה כמה שלו חייבים
ההוא המצולק, רצו יחד בין הקליעים
שרפו ביחד לילות לבנים
זחלנו ביחד בחורים נידחים
היה היו פה פעם זמנים
ההיא עם הכובע, עם הילד הגבוה
לא חוקי הממזר, קצת דומה לנפטר
אולי הייתה פה תרומה, כבר לא גלמודה
רק על דברים נסתרים שורה הברכה
עננים מתקדרים, אורחים מתפזרים
למת לא אכפת, הוא פטור מחוקים
שליחותו נגמרה, יעודו התמלא
ימשיכו דרכו באמצעים אחרים
חלקם יחזרו כשתהיה מצבה
החשבון ייסגר, תרצה לא תרצה
יגידו לך את האמת מעליך
אתה תשכב מתחת, תצא מכליך
לפחות החידה נפתרה, העולם הבא
לא יותר טוב מזה
תאהב ותצחק כל עוד בריא
שא עיניך למעלה, הכל פתיר
קרן שמש ביום סגריר
הזכויות שלי כל עוד אני נושם