שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שירים שחורים

כל מה שטוב ורע.
לפני 8 חודשים. יום ראשון, 8 ביוני 2025 בשעה 4:50

 


צריך אותך באשמורת ראשונה

כשעוד שקול והניתוק לא נורא

כשאבדת לי פתאום, רק רציתי את הכל

מהחוף ועד ההר, עד שלא נשאר


חושב עלייך גם בשנייה, כשהרחמים מכסים על החשיבה

נאלמת במסכה, כאילו לא היה

אני יודע שכך כדאי, יודע שחשבת עלי

יודע גם מתי, יודע שנעם לך

יודע שכאב, יודע שרצית לומר יותר

שמעתי ששתקת, שמעתי את מה שלא אמרת


מרגיש אותך באשמורת שלישית

אוהב, שונא, בוחל בחולשה הפנימית

מצטער שהתחלתי, שמח שהמשכת

מתעורר עם קשיון, הולך אלייך לגרדום

כבר לא רק עבודה, זו את בעניבת תלייה

שולט לך בנשימה, בהרגשה הרטובה

בפעימת הלב, בדלת הסגורה, באפלה לפני זריחה

בכל מה שיהיה ועוד לא היה. 

 

הזכויות שמורות, בבקשה

 

 

 

 

לפני 8 חודשים. יום שבת, 7 ביוני 2025 בשעה 2:27

תני לי רק דקה

לומר שאת יפה

להכתיר אותך מלכה

לשלח למרתף 

בקולר ורצועה

להחביא אותך מכל

לכסות רגלייך בחול

להתפאר לאחרים

לסרסר לרשעים

אדאג לך לשנים

לגנוב מידי זרים

לקשור כתרים

ארחץ את כל גופך

אסמן את ישותך

אמסמר אותך אלי

לקיר שאין בו די

אכלא את רצונך

אשחרר ציפור נפשך

לא תראי אור יום

השמש תשחיר לך את העור

אלבין לך את החטא

אמתיק את קיומך

אדאג למזונך

לא יחסר עניין

ערומה מזכר  כל אדם

בלעדיות בדרך כל בשר

אקעקע שטר קניין

אפשיט את כל כסותך

אטול את כאבך

אעמיד צאצאים

דורות של נפילים

אהלל זכרך בשיר

ארמוס, אשפיל

כתבתי לך אימה

פיסקה אחרונה מנפש אפלה

אטמון אותך באדמה

אשים לך מצבה

אחפש את הבאה

 

הזכויות שמורות, תודה

לפני 9 חודשים. יום רביעי, 14 במאי 2025 בשעה 12:56

לאחרונה יש לי בעיות
אני לא עומד בציפיות
מהעולם, מהאישה
מאשתך
לוקח על עצמי יותר מדי
עודף כסף, עוד תוצר לוואי
גם הנאה, מהקיום
גם להגשים ייעוד, כאילו כלום
היא די תאוותנית, ההגשמה העצמית
דורשת הרבה,רק תן לה עוד
היא די זונה
אבל זו כבר אשמתך
אני נכנס רק איפה שחסר
היית צריך להשקיע יותר
היית צריך לאנוס כשצריך
להכניס זין כשהאף יוצא מהכלוב
מתחילה לדבר, אצלי היא כמו דג
חלקה למגע, עם פתח עגול באמצע התמונה
היא סיפרה לי שהתוודתה
לא שמת לב
היית עם כדור והקבוצה
זה מה שקורה שאתה מוריד עיניים מהמטרה
עשרים שנה
לך תזכור מה מצאת בה בהתחלה
אבל אני נהנה, חותר, מנצל
הייעוד מתבהר
זו לא השותפה שלך למיטה
זו הארץ הטובה
הקימורים שלה עדיפים
חולם עליה כל לילה, גבעות וסיוטים
שילמתי עליה, צלקת ושני חברים
אני רק מחפש מי יפסיק לי את היסורים
אתה לא עומד בתנאים
מחפש מישהו חמוש
חמום במח
קנאי ולחוץ
שילחץ אחת לעברי
יפסיק לי את כל ההנאה
מכל מה שלא שלי
כל השנאה
המים הגנובים יתעפשו
רגליים יסגרו
אשאר מונוגמי וחסר
אשאר יבש, משעמם
אשאיר אותך איתה
תצטרך למלא לה לבד את המנה
את החורים
לפחות ייפסקו לי הסיוטים
לפחות אהיה מאושר
שתי דקות וחסל
אני הכי יפה כשסובל
לבד בחושך, מסתכל
מחפש את הבאה
תסגור לי עוד שבוע
עד שאפגוש את האישה
שלי, לא שלך
חבל שאבדה
פעמיים
כלבה.

 

הזכויות שמורות. רוצים?

לפני 9 חודשים. יום שישי, 9 במאי 2025 בשעה 5:27

נולדתי ישר וסומא

הזמן עיקם, עכשיו אני רואה

לאחרונה אני הוזה

כל מילה מזר היא עלי

כזה

כל אחד הוא עמית או טורף

כל אחת מטרה, אפשרות או בחירה

אפס, אחת, טרף, יחד או לבד

תמיד ישר לנקודה

בלי שביל לרפואה

תצא שנייה מהקופסא

מהחרוז שמסתיים בצעקה

ממה שנגמר בקמץ וכאב

כי מה שהתחיל מת

 

הזכויות שלי, זו לא קומונה

לפני 9 חודשים. יום רביעי, 30 באפריל 2025 בשעה 12:17

איזה צרפתי עם שם ארוך ומיותר כתב פעם ש'בגידה היא עניין של תאריכים'.

הרגע הבנתי שזו לא הבגידה, אלא האכזבה שהיא עניין של תאריכים. 

 

מחשבות?

לפני 9 חודשים. יום שלישי, 22 באפריל 2025 בשעה 14:05

היו לי רצונות, עמוק בארונות
נשארו רק יעדים, עמוק בין הסדינים
בין נקודות הדם על המפה, על הארץ לרוחבה
בין ציוד לשעות הפנאי, בין מחשבות על המחר
בין הזיות חצי פרועות, מציאות ואכזבות
פעם ב.. יש ניצחון, שפל בין שיאים
פעם ב.. יש חיוכים, גם כשלא גומרים
העיקר שאת רועדת, אגמור מחר בשדות פלשת
הנוף מתערבב עם התשוקה, היעד עם האשליה
אף מילה על אהבה, הארץ די ריקה
במקומות בהם אני נע, בין ההר לבקעה
העיקר שאת אוהבת, לי נגמר מרגשות
העיקר שאת רוצה, אותי, כל הזמן
את צריכה שאחזור משיטוטים
שלם, גאוותני, עם כוחי ובאוני
בגופי ובנפשי, שם הכל על כף גורל
אבא אומר שכך כדאי
תודה אבי שאינו מולידי, רק יוצרי ורק יצרי
שונא אותך אבי, על מצבי, חצי תאוותי
אוהב אותך תמיד, על שלמות גאוותי
תמיד תחתיך, תמיד איתי
חוזר אלייך כי לא נענתה תפילתי
בקשתך תמיד נשמעת באוזני
לא קשור לאמונה, רק לגבר ואישה
אולי זו את, בטח לא הבאה
הקודמת אכזבה, הטבעת קהתה, נפלה
אצבעי רזתה, ימות רעב, צמא
לא ללחם, רק בשר, תענוגות גוף שלא נגמר
כמו גופך, רזה, ארוך, אתפשר על גוף קרוב
ארצה אותך בעוררות, זקפה, התעוררות
ארצה אותך בהרדמות, קימה
רק עוד חורף תחת השמיכה
אשיל אותה ושוב הרים, גאיות ונקבים
נקרות צורים, נקרות נשים
רק לחדור היכן שכמותי לא רצויים
להיכנס תחת כנפי זרים
זרות, אחרות, כמותן עוד לא רבות
כמותן ידעתי בעבר, אך שכחתי כמובן
איתך לא ארצה להיזכר, לא אוכל.

 

הזכויות שמורות, הקנאה חופשית.

לפני 10 חודשים. יום שלישי, 1 באפריל 2025 בשעה 9:51

פעם אחת לקחתי את כל הקופה

דפקתי את מלכת הכיתה

לא סתם דפקתי, היא התאהבה

נשארה לי צלקת ארוכה ארוכה

שלוש שנים עם הפסקה, הפסקות

קיבלתי חזרה על מסכת עוונות

אפילו שמתי טבעת על ידה

אהבת אמת, מוטעה, שנייה, אחרונה

חצי שנה של אשליה מתוקה

ואז הגורל התדפק על דלתי

חזל'ש הכל, בן זונה רציני

הוא טען שזה לא גורלי

יש תכנון אחר לילדי

זוכר את השליחות, הייעוד

מגוון הכישורים שלך לא ילכו לאיבוד

אחד במיוחד, עיקשות מהולה בטיפשות

היכולת לבצע מה שנחוץ

המדים והנשק, טופס התנדבות

הגבעות של מזרח ארץ פרצות

ומאז אני שם, בדרכי

אופיי גורלי

אין לי תלונות, צווי מאבי

 

הזכויות שלי, יכולים לקבל, תהנו!

לפני 10 חודשים. יום שלישי, 18 במרץ 2025 בשעה 15:49

מי סוטה, מי שפל

מי את האור מעמעם

מי מפשיט, מי מכסה

מי פוצע, מנחם

מי מוציא מהחושך לאור

הדרך הארוכה מהמיטה לסלון

לא מסתיר אותך ממשפחה או קהל

תפתחי עיניים, אין פה אדם

ארבעה צעדים במסדרון אל הדרור

ארבעה סימנים על גפיים, קשירה

שלושה בתעלת הלידה

אחד על המצח, מגליד

השאר מחבלה קהה

אחד פנימי, מסמן כשלי

לא קולר ולא שם

אני האשם

תבנית חטאיי ואת כפרה

לוח מטרה, אוהבת שבויה

מעריצה שרופה

נפלת בטעות, השאר הוא מהות

אופייך גורלך 

זה הבית, לא מלון

אין יציאות או החזר

כניסה אחת, יציאה בשכיבה

רגליים קדימה, תכריכים כשמיכה

מחממת בחורף, כולך אהבה

בקיץ קוצים, חולפים רגשות כימים

הרגשת בתחילה, נאטמת בהמשך

אשמתי כמובן, את ניסית ללא קץ

אם היינו פוגשים היום ברחוב

את היית מתפעלת מהעטיפה

לא הייתי מוריד מבט לשנייה

זה לא רק מי ומתי

זה רק ריח של דם

כתמים של עבר

 

 

הזכויות שמורות, גם השינאה

לפני 11 חודשים. יום רביעי, 12 במרץ 2025 בשעה 14:46

האישה שלי קצת נמוכה, אבל מתולתלת

היא שומרת לי על הגחלת

מספיקה רק נשיפה

הבערה תמיד קרובה

ההזדהות היא מלאה

היא כל כך רכה, חדה, מושחזת

מדברת לעצמה, חמודה כשהיא נוחרת

לי תמיד היא מחייכת

מבינה גם את העולם

את החיות שרועות לעיני כולם

תופסות מקום וגם חמצן

מבינה את השנאה, המניע הנורא

שני רק לפחד וקנאה

מבינה גם אהבה, נדיר במצבה

היא אוהבת לקבל, ביום וגם בליל

עם או בלי רשות

כי אני הבעלים והרָשׁוּת

הממונה על ענייני מיטה, הזמן והמפה

החץ על המצפן, מצביע תמיד היכן שאין

הולך בדרך לא סלולה

ישר כשהיא צמודה

לא רוצה להיות זונה

קוראת לזה רצון משלה

היא ילדה כזו יפה

חיננית, עם שתי צמות ומציצה

טוב שנכנעת לכפייה

טוב שמרימה ואני חודר

רצון למלא את החסר

מלכה ואחריה צל

חבל שרחוקה

עוד תתקרב ואז נדע

רוצה תמיד לחלל את תומתה

לא צריך חברים כשאני איתה

ידידה ואהובה

השיר אינו שלי, הוא רק שלה

 

הזכויות שמורות, הכל שלי!

לפני 11 חודשים. יום רביעי, 12 במרץ 2025 בשעה 12:03

חזרתי הבייתה עייף

רק כדי למצוא שהקשר בינינו רופף

בינינו הר ובקעה

קצת רגש נולד בערבה

אם היית יודעת על זמני הביניים

היית מגדפת את שמי עד שמיים

אם הייתי ישר והגון

לא היית אוהבת כלום


חזרתי חרמן לדירה

נכנס לאתר, אין ברירה

מחפש כעיוור תחת פנס

אורו לא יאיר את מה שפוספס

לא מספיקה לי אחת

זה מזמן כבר הושג

רוצה לסמן את כולן

השכן יקבל את מה שנשאר


חזרתי למשפחה הלום קרב

שונא את האויב, החמוש, הבלתי מעורב

הייתי מסדר אותם בשורה

מעלה אותם בארובה

מה ששנוא עליך עשה לו מיד

לא תקבל עוד הזדמנות פז

הרוג היום כי מחר יבוזבז

תגיע הדודה יפת הנפש עם תלתלי הזהב

תצלם אותך לעיתון עם כותרת 'קלגס'


חזרתי אליכם כי משעמם לי נורא

התרופה לא עובדת ובא לי אותה

אותך במסך, בזמן עבודה

שולחת ברשת רמזים של זימה

אלף הודעות לא עושות אותך שווה

זה רק כי אנחנו דפוקים, צאצאי הקופים

תוכנתנו להזריע ואנחנו מבצעים

אז אל תקחי ללב מחמאות

אלו רק הביצים מדברות

 

הזכויות שמורות אבל לא נחוצות.