האישה שלי קצת נמוכה, אבל מתולתלת
היא שומרת לי על הגחלת
מספיקה רק נשיפה
הבערה תמיד קרובה
ההזדהות היא מלאה
היא כל כך רכה, חדה, מושחזת
מדברת לעצמה, חמודה כשהיא נוחרת
לי תמיד היא מחייכת
מבינה גם את העולם
את החיות שרועות לעיני כולם
תופסות מקום וגם חמצן
מבינה את השנאה, המניע הנורא
שני רק לפחד וקנאה
מבינה גם אהבה, נדיר במצבה
היא אוהבת לקבל, ביום וגם בליל
עם או בלי רשות
כי אני הבעלים והרָשׁוּת
הממונה על ענייני מיטה, הזמן והמפה
החץ על המצפן, מצביע תמיד היכן שאין
הולך בדרך לא סלולה
ישר כשהיא צמודה
לא רוצה להיות זונה
קוראת לזה רצון משלה
היא ילדה כזו יפה
חיננית, עם שתי צמות ומציצה
טוב שנכנעת לכפייה
טוב שמרימה ואני חודר
רצון למלא את החסר
מלכה ואחריה צל
חבל שרחוקה
עוד תתקרב ואז נדע
רוצה תמיד לחלל את תומתה
לא צריך חברים כשאני איתה
ידידה ואהובה
השיר אינו שלי, הוא רק שלה
הזכויות שמורות, הכל שלי!