מעל קבר פתוח, אין טיפת צל
כל העיניים בגבי, עורפי סומר
פעולת החיסור מעולם החיים
בים האדם החרמש קוצר
הפעם מיוחד, מסע אחרון
הפוך, לא כתמול שלשום
קדיש אב על בן
תכריכים באורך רגלי
תחושת בד גס חותך בעורי
שרב חונק את גרוני
עוד מוקדם בשבילי לדמעות
לא כך אחרים מסביבי
אין חסכון בנוזלים, יבבות
צפורניי האם על לחיי, יהיו צלקות
כמו על גופי, בנסיבות שונות
מסביבי המון אדם
שאלה אחת בראשם
יישרפו סקרנים, בקרוב על ביתם
מהדהדת בלי מלים, חמסין
על ידיי משער בית העלמין
זועם, נכלם ואין משקל
במי לנקום
מרגיש את מתאר הראש
זרע זר להכרית
ידיים קטנות הצידה בולטות
לקטוע סעיפי שושלות
הרגליים יציבות, הליכתי הורסות
גב מתוח בראש תהלוכה
משקל המת עד בור באדמה
נלקח מידיי, הרי בשבילם זו עבודה
מזמור אחרון, לראשונה מגיע אלי קול
מבין שהפסדתי את המלים ואיתן את הכל
נחמתי לידי, לא מרפה לשנייה
גם אותה לא הרגשתי, בבועה אפורה
עוד לא התעורר יצר נקמה
חם מדי, רק תבוסה משפילה
מוריד את הראש, האת בידיי
משליך רגבים על אביב נעורים
תהלים, זיעה בקילוחים
מוותר על הספד ומלים אחרונות
קינת נשים שהפכו נכריות
רחמים עצמיים בליווי יללות
תמו טקסים, יציאה בדרך שונה
נתיב אחר לא מבטל חוויה
גל אבנים על חלקת אדמה
נותרה מאחור, עוד נחזור
יהיה כבר אחרת
אשמתי תצוץ, תתברר
ירד עלי הפטיש, זעם עולם יקלל
איך אב חתך מורשתו ודמו
לא יעזרו הסברים
אין תירוץ למוקצים
הקטן מת הגדול משוקץ
עד יום אחרון לא ירים את עיניו
הזכויות שמורות לי ולבני, שבעזרת השם יזכה לקרא עלי קדיש, שנים רבות מהיום