החופש התחיל, זה ילך ויקצין
לא חו'ל, לא נכר, רק ארץ שמכבר
לבד, עם הפרעה, בלילה אין שינה
לא הולך להתהפך, רק להלך
ישראל השלמה, גב ההר לובש חשיכה
הרכב מנווט את הציר
אור אחרון, גלגלים עוברים במחסום
השומר בשער כולו תמהון
משאיר מאחורי את הישוב והאור
מת מפחד, עד ההתחלה
עשר צעדים ראשונים לתוך העלטה
גנב באפילה, ארצי ישנה
העקה מערפלת כל מחשבה טובה
רק מחכה שהערבים ילכו לישון
לצאת מגבולות ההגיון
חי רק כשמביט לתוך תהום
חמוש רק ברגליים
התהום פותחת לי עיניים
מחזירה לי מבט, תמצמץ ותלמד
זה הסשן שלי ואני פה לבד
זו פסגת הגל השחור, קצה בלי אור
מספיק רחש או קול, אני סומר
הפחד תמיד בן לווייה וחבר
למדתי צירים, בלי פנסים
עמוק בערוצים, אף פעם רכסים
אין גיבוי, אין מספר לחירום
אף אחד לא יחלץ, רק ככה משחק
אין מיטה, המקלחת רחוקה
תזהר להירדם בנסיעה חזרה
סוף הקיץ, שיא הלילה
הרוח קרה, אור מתגנב על האפילה
לעוף מהר לפני שהעולם יתעורר
השומרון, דרום הר חברון
לא משנה הסביבה, תן לי מנה
יורד לגדר, מההר לשפלה
מוצא את הפירצה שלי, ממתינה
רק כשכמעט מאבדים, מבינים.
הזכויות שמורות לי ולהולכים בחושך.