בארץ ישראל שלי הנופים מלטפים
בארץ ישראל שלי קוברים חברים
על קידוש השם, על ידיעת הארץ
על ביצור החומות ופיקדונות של אחרים
בארץ שלי הפריחות מדהימות, כשיש מים
בארץ שלי הפירות מתוקים, כשלא נגנבים
לפעמים מקבלים אבנים, בקבוקים בוערים
נפרדים מאהובות, חותמים על אפוד וציודים
בארץ שלי יש חברים, מהשכונה, הלימודים
יש גם מהצבא, אלו ששורדים
לפעמים נעלבים מאלו שלא מבינים
את עומק המחויבות, עמוקה כמו המלים
יש ימים שהזמן עומד, רק החדשות נשמעות
לא ארץ של אמת, רק שמועות
לא לחלשים, בעיקר רעשנים
תצעק חזק, תהיה בין הבולטים
בישראל שלי המחיר יקר, כמעט בלתי נסבל
טוב שאני רמאי, כמו החזאים
האבק נכנס בין התריסים, נגרס בין הניבים
והחמסין, החמסין..
הזיעה ניגרת כאן בקילוחים
מה עשו פה לפני המזגנים
אין כאן רכוש פרטי, בטח לא איתי
הכל כאן ציבורי, גם הנעול והאישי
בארץ שלי הראשון זוכה, האחרון בוכה
האמצעי מסביר כמה הוא חכם ויפה
אני מחוץ לשורה, לטור, לספירה
תמיד מנצח כי המשחק רק שלי
מהארץ שלי התושבים בורחים
חכו, עוד יחזרו, מהגרים, מעפילים
בקליפות אגוז, עם מבריחי דרכים
בינתיים מחתימים דרכונים, בעיקר זרים
בארץ שלי הרחובות בוערים
להבות של כחולים ולבנים
הכבישים חסומים, הפקקים מתארכים
הלשונות חדות, הצפירות מחרישות
בארץ הזו הניצולים מתפגרים, הילדים נדרסים
מחכה לעונת הליבלובים, לראות את מעט האירוסים
עומד מול הכותרת ומשתאה
איך בכל זאת נשארו כאן, מעט? הרבה?
בארץ הזו הרעב הוא תמידי
השמיכה תמיד צרה ולא תשאר לך חתיכה
האלמנה גם יתומה, במסדרון עם הזקנה
רק תדאג שזו לא אמא שלך
הנוף מהשומרון, שולי הארץ פוגשים בכחול
סיפרו לי שביום טוב רואים את החרמון
לפני שהגענו לא היה פה כלום
המסיבה נגמרה כשהגעת, התצפית בתשלום
אין ימים טובים, בעלי הבית מופקרים
הנשים קשות והגברים טיפשים
אבל כולם תמיד צודקים
ואם בספק תשאלו את אלו שלטוב מכוונים
חופשות בדקה התשעים
כולם מתפללים לאלוהים שונים
נולדים, צמים, תפילין ותכריכים
מעטים מאמינים, הרב חוטאים
ארץ ישראל שלי עייפה ומעט מוזנחת
ארץ ישראל שלי הכי מטופחת
לא הייתי מחליף אותה בדבר
הייתי שורף ובונה מעפר.
הזכויות שמורות לי, לכולנו.