כמה עוד אצטרך לכתוב
עד שיגיע הסוף
כמה מלים ודם ישפך
לפי שגדי יגור עם זאב
איפה ההבטחה, הגאולה
יתכן שהגיעה וכבר פוספסה?
אולי צומצמה, הוקטנה, הולאמה
אולי עיוורים אנחנו והיא איתנו
מהתש"ח, שבעים וחמש שנותיה דממה
כחול על הים, רקיע זרוע כוכב
גוי גדול, מפוזר, עני ועניו
שחור על לבן נכתבה
ספר יחיד שלא סיימתי
אחד ששווה קריאה
הפשוט, הרשום, הנדרש והסוד
הפשוט, הנביא, המלך ואני
גם את שם, כבר לא איתי
זורם לי הדיו, מהלב, מעצמי
אולי עוד אשמע, לפני אשכבה
אולי עוד אראה בחטף
ריח הבושם, ציצית שערה
כמעט איבדתי תקווה
ממנה לבטח, כמעט מהעם
תלוי מצוואר, על ענף, על כתם קולמוס
לא הספקתי לכתוב והכל הפך לבולמוס
נפרצו הגבולות, אויב על גדרות
זה זמן נביאים ושוטים, מאמינים בני מהגרים
נלחמים ורוקדים, מדברים בקצב יורים
משפטי שדה של פרשנים
איפה היו אותם חכמים
כשרק נכתבו פסוקים ראשונים
זכויותי שמורות, הספר נכתב, הכל נאמר
