ניסו להדביק אותי אבל אני לא נדבק
זו לא המחלה, זה החיידק
שקיים בי כבר שנים
זה אני שמדביק אחרים
באנוכיות, בנדודים
כל חורף אני מתחיל, להשתעל מלים
מכונת ירייה של שורות ומרווחים
הנה התוצאה, ההפרשה היומית
המוחית, הבין אוזנית שאתם קוראים
הליחה הצטברה, כל הקיץ תססה
צהובה, ירוקה, בצבע הדם, כחום הגוף
לא למדת כלום, אין לה חיסון
היא מביאה רק טירוף
היא נכנסת בחלציים, מתפשטת לגוף
אתה רק מכונה שמסייעת למגפה
השפעת השחורה
המכה מתחת לחגורה
החום עולה, המדינה סגורה
אין יוצא ואין בא
כי זו לא המלחמה, המחלה רק עלתה קומה
מחדרי הלב לגזע המח
מוצצת לאומה את שארית הכח
את לשד העם, היא מביאה הזיות
על חטופים, על הריסות
על רצועה על הים, על ארץ ארזים
על חומי המדים, אורגי השטיחים
מי אמר לכם להדליק מסכים, לקרא כתבות
מתעורר מזיע, לא יכול לחלום
עוצם עיניים וטובל בים האדום
מזרע עמלק עד המפרץ הפרסי
לא יכול להיזכר מי אני
כל הדיבורים עושים לי פריחה
מדיכאון לחרדה, מהמדים אל המיטה
חבל שהתנדבתי, לגדוד, לפלוגה
אולי השתמטות הייתה צו השעה
לא רציתי לכתוב על מלחמה
רציתי לחזור למחלה, לאהבה
אבל העט לא שואל דעתי
מי אני שיתייעץ איתי
רק המארח, הריקא, הגוף
נכנס הנגיף, כגודל הזבוב
מסתובב לי בראש, רועש וחצוף
מרגיש לי כמו פיל, כבד ועצוב
זה רק הטפיל כותב לכם שיר
בלי רופאים, בלי בית חולים
קחוני הישר לארץ מתים
לארץ צלמוות, שם לא חולמים
העירו אותי אחי הטובים
מהצוות, הפלגה, אין שינה טובה
רק לסיים, להזדיין מפה, להתקפל
אף מילה על תגובת קרב, הלם, עקה
לוקח את התרופה ומתכרבל
חושב שעם הזמן יהיה לי יותר
ששמתי משהו לחיסכון ליום סגריר
לא שומע את הגשם מכה בתריסים
עם הזמן זה יעבור
הנה מגיע יום רטוב ושחור
הזכויות שמורות לי ולהלומים