לפני 10 חודשים. 31 בדצמבר 2023 בשעה 21:25
יש מס
לפעמים זה החשבון במסעדה
היין שהיא שתתה
או שזה הלב שלך
על השולחן, כמו בנתיחה
זה המס על הגבריות
על הגאווה
על זה שלפעמים אתה תופס איזו תמימה
חותך לה את הנשמה
בדיוק כמו שההיא עשתה לך
נקמה מתוקה, אבל לא באמת
כי החשבון ההוא עדיין דופק
אותך, את הסביבה
יודע כל מי שמכיר אותך
את הנסיבות, את הסיבה
מילה אחת פשוטה
בלי רגשות, רק השם שלה
לא תעזור פה נקמה
הצלקת עדיין אדומה
מתבהרת אך חמה
למגע, לנשיקה, מחכה רק לה
התחליפים פה עלובים
באים במבצעים
שניים היום ומחר על הקרשים
לא יעזרו תחנונים
גם לא הספדים
אתה אסיר בכותונת פסים
איך שלא תסובב
זו היא שמכתיבה את הכללים
כל כך מרחוק, בלי מלים
בטוח היא זרקה את כל השירים
היו לה רק מאות
כתבתי על כל הקירות
בעמק, בקיבוץ, יישרף שמה
כל השאר זה רק תירוץ.
לא זכויות, לא זכרונות, צלקות.