שירים שחורים

קורא עגנון לילי

בפתח מוצב שולי

קצה הארץ, סף אסון

לו ידעתי שמבשר הוא חדלון

אישי או לאומי

פתרון לכם הוא ונסתר

רק הציתו להבה דלה

על משורר קטן

האפלה נבקעת מאור פנס

מעבר לה הרים וגבול סיני

יעלה עשן מהמוצב

הדלקתם זיכרון

נטלתם אחריות על כישלון

אחד נשרף, השני צורב

מפסיק את ש"י, כותב, כותב

לא כמוהו כמובן

אין פרס נובל, אתה יחפן

נעלי צבא ומעיל פרווה

עטוף כנגד הצינה

המדבר חסר תנועה

הכל חסום כנגדך

הרעב מכה ומכרסם

החרטות חופרות מנהרות במשורר

משבר הארבעים, הוא גם בין החופרים

כורה שוחות בתוך הלב

זכרון ילדים שבחרת לא לראות

הגעגועים יוצרים כמה גומות

אז הוספת כמה שורות

שלא ישנו דבר

לא יעלו ולא יורידו

ממך, או המדבר

הזכויות שמורות אך אינן חשובות