אני סופר שורות, חלקות ומצבות
ביקור אצל קרובים
הכי אהובים, כי מזמן מזמן מתים
לא יודעים שאני כאן, לא יום שנה ולא מניין
מצאתי את השם ברשימה אצל המזוקן
לבוש לבן, הלב שחור
שטף אותי בתפילה ואור
הראשונה חינם, השנייה תעלה לך בדם
הוא לא דיבר בחרוזים
המחלה רק שלי, לא של אחרים
אני ארשום ואתם קוראים
כבר לילה, מאוחר, הנושאים מתבלבלים
העיניים צורבות והסדינים קוראים
לא החלפתי בין זיונים
המתולתלת לא יודעת על הרוסייה
הרוסייה לא שמה זין, רק תחדור לה לנשמה
תגיד לה מה לעשות, היא רגילה לטינופת שכמותך
אוהבת הוראות, העיניים היפות שלה דומעות
שש עשרה שנה בגבס, קללות וחבטות
הייתי קורע לו את הגרון מהמקום
חכם על חצי הגודל ושרירים דלים
לפרח כזה מרביצים רק כששוגלים
אבל אז עצרתי להרהור קל
אני הדגם המשופר?
למה כשאני חובט ומקלל זה מותר?
רק כי היא גומרת והילדים לא שם?
עוצר לרגע להגיד לה שהיא הכי יפה
מעולם לא שכבתי עם אישה כה מדהימה
אתם חושבים שזה עושה לה את זה?
השקר, הרמייה? היא טרגדיה מהלכת
אתה הבן זונה
היא רק רוצה לספק את הסחורה
האישה הזו, המנהלת המצליחה
במיטה מכירה רק שתי מלים
אתה מחליט, היא שפחה.
הזכויות שמורות. ללילה.