קירות לבנים, אחיות בצבעים מוזרים
בית חולים, מחלקת סופניים
סירחון ליזול ועקבות מבקרים
שעת בין ערביים, אנשים נגמרים
על הפרק אני והזקן בכותונת פסים
גורלו גורלי, יוסף ואני
הוא מחכה לאישתו ואני לבתי
תחרות גוססים, את מי יותר מכבדים
מי תגיע מהר, מי תתעכב בפקקים
לו יש סידורים אחרונים, חלוקת ממון ובתים
אני רק בקשה קטנה, גדולה, גזר דין לחיים
הדלת נפתחת, עולה הכורת
ערך הניצחון עליון, לא היום
גברת כמושה, באה בימים, תיק מסמכים
ארבעה אחים, פרצופים אטומים, מריירים
אחריהם נכנסת גווייה מחויטת, עורך דין
מומחה להסכמה מדעת מפְּגָרִים
תת התמחות בחתימות בידיים מתות
לא מבזבזים זמן, ניגשים לעיניינים
כולם סביב מיטה, יוסף מכותר
הספקנו להכיר, הוא לא יהיה פה מחר
מוות מעבודת יתר, ישן כל לילה שני במפעל
האכיל ארבעה לא יוצלחים
דפק שתי מזכירות
אשתו מתנקמת, יש לה בן מועדף
הרווק, הקטן, בקושי נולד
עשרה נינים, אולי חלקם אנשים
מה שבטוח כולם נצרכים
על שולחנו סמוכים
לא טומנים ידם בצלחת, במסדרון מחכים
חוסמים את כל הכניסות
אין הפרעה לטקס חתימות
הזקנה מחתימה, הפקיד מתעד
ממונות, ירושות
יפויי כל, עד אפיסת הכוחות
עד הקו הישר וצפצוף מכונה
איך ידעו להגיע על הדקה
כולם כבר בחוץ, הדיו מטפטף
יוסף מיותם, עם שכנו מן הצד
הוא עיוור מימין, בת קול מהקיר אל אוזניו
ניחשת נכון, הוא חורק
כולם הגיעו לוודא שאקשקש
טוב שהחשכת את האור בחלק שלי
לא זיהו שמתחת לצינורות זה אתה, לא אני
החתימה מזויפת, נאמני ייזהו
האישה מטומטמת, לא למדה קרוא וכתוב
כל השנים במפעל, לא הטריחה עצמה לראות סלסול חתימה על נייר
רק ישבה בבית, עם ירחונים וסדרות
גידלה חבורת אפסים וחובות
נשארו לי עוד שתי נשימות
נתראה ידידי, מן הצד השני
כמה דקות ונלך על רגלים בריאות
עכשיו תורי, חיכיתי מספיק
הצירים חורקים, הדלת נטרקת לקיר
הבכורה עומדת בפתח, מזיעה, מתנשפת
קשת עורף, תמיד הדרך הקשה
בלי קיצורים או מעליות
'הנה אבא, דבר'
אין זמן לנימוס, אין טעם לשקר
בקשה אחרונה לפני עזיבה
תדאגי לאחיך, הקטן, החיוור
הוא לא מיומן להתמודד מול עולם
'כאילו לא ידעתי, זקן'
תשען אחורה, תירגע, תירדם
אבות אכלו בוסר
שינינו קהו
תהיה פה חסר
הזכויות שטויות
