חושב על העקבים שבתמונה
שחור על אדום
דם בלווייה
באתי חָלַק
נוקבתי בשני חורים
מושחזים העקבים
לא רואים מהרצפה את האישונים
גברתי על עקבים
לא נשלט, זה רק שיירים
של חוויות עבר מנעליים ונשים
של תירוצים לריח עור וחיות מתות
של משחת מֵרוּק ותנועות חדות
כמו בצבא, בהתחלה
כך גם היום כשהתנדבת בעצמך
האם רופא סובל כאב
לבטח הסנדלר הולך יחף
זו רק תמונה של עקבים
גלשתי לפסים אישיים
מדמיין לי את דמותך
את קווי אישיותך
את הקימורים, כולם שחור
לפחות כך בתמונה שבאלבום
את האיזון שבצעדים
שיווי משקל שכולו מלים
לקחת תמונה אחת
כתבת מאה מלים
אולי תקרא, אולי תבין
כמו ברכבת ההרים
פעם בעקבות זרים
ופעם בעקבי נשים
השחור על האדום
לא הותיר בי זכרון
יהיה לילה כשתקרא
את התרומה מהרופא הרע
שיניתי קצת את התמונה
לפי דמיון חורג, מופרע
בא בטוב או בא ברע
רפא לא נודע
מפגש, חתונה או לוויה
לך תדע מה מאחורי תמונה
הפעם הזכויות שלה