לאחרונה הריח העולה ממני מזכיר לי בגידה
גופה, נבלה סרוחה
נעזבה בשדה בשעת מלחמה
אין איש דורש, איש לא בא
למרות תחזוקת הגוף והנפש
נקודת הפתיחה השתנתה
משהו זז בבסיס, רעידה
אמות הסיפין עד הטפחות
לא תיקון, לא עצה
לא בחינם, לא תמורת כל ההון בעולם
לא רוצה יותר לשמוע, לראות
לא קשור לאישה או זיעה
לא תלוי במספר מקלחות
לא ממציא לי סיבות
טחו עיניי ממראות
מחכה לפתק בדואר
מהגדוד, הבורא, בסדר הזה
רמז למהות הקיום
או מקום ושעת התייצבות
מה יבוא קודם
אולי מילה משמים
הברק הרועם, הכיווץ בחזה
שורות ראשונות בכתב יפה
ריח חריף של זיעה שוטף קיומי
מריח ריח סופי
עובר לי טעם המילה הכתובה
אחדל לכתוב
אפסיק אפילו לנדוד
לשוטט במרחבי קיומך
בלתי נמנע, לא אסוג מול קריאתי
קורא שורה אחרונה
המשמעות בין השורות מתגלה
מעביר עיני על סלסול חתימה
קעקוע אות קין על טבור הלידה
אני בעימות עם עצמי
הפחד נסוג מול כבודי
הנייר נמעך בידי
פעם ראשונה המבט מתאזן
אין כלום באופק
הכל התרוקן
תמיד ידעתי שרגע כלייה
יהיה כשאעמוד מול מראה
הזכויות שמורות לי, נראה אתכם מנסים.