שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שירים שחורים

כל מה שטוב ורע.
לפני 5 חודשים. 18 ביוני 2024 בשעה 15:47

אספתי היום חבורת יצורים

כל הנדכאים והחלכאים

גרוע יותר, המוכים והמושפלים

ילדים קטנים, אסופים

ההסעה יצאה ממרכזי החירום

בתי אומנה, בלי הורים

אוטובוס מלא אבחנות, בלי שמות

רק מספרים ושעות

עם כתבי הסמכה, אפוטרופסים זמניים

בכל הצבעים, חיוורים וכהים

אֵלַי

מסכנים

כאילו לא סבלו מספיק ממבוגרים

הרופא הטוב, השחוק, הקהה

טוב עם סכין והמבט המזרה

הדלתות נסגרות, המלווים מסולקים

הברירה האחרונה לפני שמרדימים

המחט ארוכה ואין מי שישמע

הסרט נע, עוד יום בעבודה

דם על השולחן והדלת נעולה

לא יעזור לצעוק, אתם כאן מבחירה

לא שלכם, חתמו בשמכם

אני כמעט מתחרט

כמעט נשבר והולך

זורק את המסכת, המזרק

אומר למנהל שימצוץ

שבא לי את המנהלת לדפוק

היא חצי מגילי, כל כך נחמדה

מסדרת לי יפה את הרשימה

שלושים נשמות

רבע שעה לדימום וקרישה

התחבושת מאדימה

הוראות בחטף והבא בתור כבר נמצא

אני רואה אותם מתפתלים, תחתיי מתכווצים

יש לי רשיון לרפא, להטיל מומים

מי אמר שההורים צודקים

הזכויות מופקעות מאבות טבעיים

צו בית משפט למכים ומזניחים

מי אמר שאני מיטיב

קבלתם אותי כתחליף

מאז שחזרתי מהצבא אני עבד לשיטה

איברים נעקרים, עושים קצת שינויים

עוזרים קצת לטבע, סוגרים לשיפוצים

הזניחו אתכם ועכשיו מתקנים

מרוויח טיפול ומפסיד את הנפש

מפסיד את הילד ועושה עוד קצת כסף

עדיף להרדים אבל מי ישלם

החשבון קובע את זהות התורם

יש לי חשבונות לשלם

המדינה נתנה לי את הזכות לקרבן

תתקרבו, תתרווחו, שוכבים לאחור

תפתחו, תנשמו, רק קצת דוקר

העיניים מתגלגלות, מתחילות אנקות

תיכף יהפכו לצרחות

ההורים שומעים גם דומעים

אבל לא נכנסים

מתקן את הנזקים שהם עצמם מביאים

רישיון להורות, לא מחלקים

רישיון נגרות, שש שנות לימודים

בימים רעים קצבות

אוהבים ילדים? 

אל תקחו אותם לרופאים

אלוהים מזמן ויתר

הרופא לא מרחם

נאה דורש, נאה מקיים

הברזים נפתחים, שטרות ושלמונים

דמים ודמים

השיירה נובחת והלקוחות נערמים

יש לכם תלונה, התנגדות,  הערה?

הנה הטופס, שם הערימה

יום אחד של עבודה

 

 

 

הזכויות שמורות.

מוקדש למורי ורבותי והפקולטה לרפואה שהביאוני עד הלום. תנחומי ללקוחותי, מגיע להם ולי.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י