החסד המופלא שעשה לי אדוניי
יצר אותי רע מנעוריי
למרות הילדות הרכה, כך יצא
בכוונת מכוון וסכין העריכה
על היצר הרע
הרצון והיכולת להרע
החריגני מהדיברות
כאילו קין, בלי האות
צבע את החלוק לבן
חצב את פרצופי נסבל
שנתן לי את חטא היוהרה
וערך הניצחון על פני תבוסה
העלה אותי גבוה על המקפצה
ושיחרר ממני שלולית צהובה
על הגאווה, בכוונה, עם אמונה
עשה אותי אדיש
לכל תעלול של הגורל
אם טילים מנחלת אשר
אזי אני עיוור
אם זו שואה
כל עוד אין לי בת במנהרה
לרצח ולאונס, ראינו כבר הכל
כמעט
רק בורים עדיין מתרגשים
שחקו אותה אדישים
התוצאה שוות נפש לסובלים
לא יהיו כאן מנצחים
רק רשימת שמות על קיר
לא אהפוך ראשי, לא אכיר
הדם רותח כשהקריין מתיר
לפירסום, לגנאי, לדיראון עולם
אני בושה על העם והקבוצה
אין לי בלתה
אין יכולת להכיל
את יושבי הקרנות כשהמוזות שותקות
את העולם שמנהגו קבוע
גם אם תותחים רועמים
אני רק קורא שמות בין השיטין
עוד שם בארוחת הבוקר
עוד משפחה שילמה ביוקר
לא שלי, לא בבית ספרי
לא בדל"ת אמותי
עדיף אצל השכן
שהוא יהיה מסכן
לא מעמידים אותי בפני מבחן
גם אם אעמוד בו
ללב אין עוד לאן
על קצה גבול היכולת
רחוק מהקיבולת
רחוק מכם וקרוב אליו
חייה עם זאבים ילל כמותם
ברוך עשני אדם
הזכויות שלי, רק שלי, תמיד שלי, אדם לאדם אדם.