הפזמ לא דופק

אני לא יודעת איך זה מרגיש באמת,

לקבל חום שלא תלוי במשהו שעשיתי.

לא “כל הכבוד שעזרת לי”,

לא “איזה מזל שאת כאן בשבילי”,

לא מחווה של תודה על מעשה טוב.

אני מתכוונת לחום נקי,

חיבוק שנולד מהלב עוד לפני שהוכחתי משהו,

לפני שהקרבתי, לפני שעמדתי בציפיות.

חיבוק שמבוסס על ה־ וואו, מה זכיתי

רק כי אני כאן, רק כי אני אני.

אהבה שלא מחפשת סיבות לאהוב.

כזאת שלא נמדדת במחוות ובפינוקים,

ולא נבנית על מה שאני עושה בשביל האחר,

אלא נולדת מתוך מבט שמכיר באישיות שלי,

במילים שלי, בצחוק שלי,

בפגיעות שלי ובחוזק שלי.

אולי זו האמת הכי פשוטה שאני מחפשת,

לא עוד מבחן, לא עוד “תוכיחי שאת ראויה”,

אלא יחס אוהב מעצם היותי.

בלי ציונים, בלי חוזים, בלי תנאים.

אהבה של חיבוק שמרגיש כמו בית,

עוד לפני שאני עושה בו כלים.