הפזמ לא דופק

יש בי משהו שמרתיע גברים.

מצד אחד,

נמשכים אליי כמו אש פתוחה.

מבט, חיוך, משפט,

והאוויר כבר נהיה חשמלי.

מצד שני,

אתם נבהלים.

נסוגים.

מתחילים לגמגם רגשות,

להתפלסף על גבולות,

ולגלות פתאום “מורכבות רגשית”.

ואז קורה הדבר הכי מוזר

לא זוגיות,

לא סקס,

לא כלום.

רק תסביך עם רגליים.

כאילו המשיכה ברורה,

אבל האומץ יצא להפסקת סיגריה ולא חזר.

אז לא,

אני לא “יותר מדי”.

אני פשוט אישה שלא מתנצלת על הנוכחות שלה.

ומי שמפחד מזה,

זה כבר סיפור שלו, לא שלי.

שיהיה ברור,

אני לא מפחידה.

אני פשוט אמיתית.

וזה, מסתבר,

הרבה יותר מאתגר מסקס.