הפזמ לא דופק

יש רגעים שמשהו מצליח להכניע אותך.

גם אני, עם כל ה"אני חזק", נכנעתי היום… לכאב.

שני ניתוחים בגב, שיקום בבית.

בבית חולים שומרים עלייך 24/7.

בבית? את פשוט נופלת בסלון.

הקור גרם לרגל שלי לקחת חופש יזום,
נפלתי, ולא הצלחתי לקום.
אבל אני אף פעם לא לבד.
תמיד יש מישהו בסביבה שירים אותי במקרה הצורך.
(מסתבר שזה כישרון חשוב בגבר)

כדי לקום הייתי צריכה כדור.

“חצי מ־5 או חצי מ־10?"

"5"

"ידיים סביב הצוואר, קדימה"

וברגע הכי לא סקסי שיש,

ידעתי.

עמד לו.

והבנתי משהו חשוב

יש רגעים שאני נכנעת,

ויש רגעים שאני פשוט נותנת למישהו להרים אותי.

ואם זה עושה לו טוב

Well....

מי אני שאפריע.