הפזמ לא דופק

יש מלחמה בחוץ.

אזעקות, מתח…, כן כולנו חווים את השיט הזה.

ואני?

נכנסת כמו טעות חיננית במערכת.

החדשה.

היפה.

זאת שמביאה אור בלי להתאמץ.

לא מילים שלי...

הם מסתכלים כאילו

"רגע… מאיפה היא באה?"

ואני עם צוואר תפוס, זזה כמו רובוטית,

אבל עם חיוך,

חיוך של החתול מעליזה בארץ הפלאות.

לא לחוצה, לא מתרשמת,

קצת לא שייכת,

יותר מדי מורגשת.

ובזמן שהכול מתוח

אני פשוט…

לא מהסיפור הזה.

ואיכשהו,

דווקא בגלל זה

הוא דואג להזכיר לי

שאני אגדה

לכו תסבירו לו 

שהוא הנסיך שבטעות בחר

בלכלוכית הלא נכונה