הלאה....

יום שישי נותרו שעות ספורות עד לכניסת השבת

ואתה מולי במסנג'ר

אין מצב שאומר לך כי אז תתנתק כדי שאתפנה להתחייבות שלי

ומחליטה בלי לומר לך מילה לקחת מחשב למטבח

כשכבר התמקמתי שם הודעתי לך כבדרך אגב מהיכן מתקשרת איתך

בין בישול לחיתוך וטיגון שוחחנו

שאלת מה מבשלת כעת – ונענית


שאלת אם לבושה מכנס או שמלה ועניתי שמכנס

כשציווית עלי ללכת להחליף לשמלת בית אוורירית ולהלביש אטב על דגדגני הייתי בטוחה שאתה מתבדח

ואחרי דין ודברים הבנתי שאתה מאוד רציני

נגשתי לבצע תוך שאתה מודיע לי שתהיה איתי בזמן הבישול

וזה לחלוטין הלהיב אותי



חזרתי למטבח בקושי יכולה לצעוד את הצעדים הספורים בין החדר למטבח

מסביבי כל בני הבית

ואני נאלצת לשדר עסקים כרגיל

הכאב בדגדגן חד ומקלידה לך שכואב ..

אך מקוצר זמן

ומהעובדה שאתה מולי

הכאב נשכח

ורק הרטיבות המוגברת בין רגליי מזכירה לי שיש אטב

אני זולגת

ברכיי נדבקות זו לזו

ומופתעת מתגובת הגוף שלי למשהו שדקות ספורות קודם לכן בכלל הייתי בספק שאעשה..

בכלל, לפעמים ההברקות שלך, הדמיון הפרוע, הרעיונות, יש מהם שמוציאים ממני התפעלות, ויש אחרים שלא מאמינה בהם ורק גורמים לי במחשבה (רק במחשבה – כי אותך כאדון שלי מכבדת ואין מצב שאזלזל מולך בקול)לגחך

אבל הגיחוך הפעם הוציא ממני השתאות לאחר מעשה

המשימה הפשוטה "והדבילית" הזו

המשימה שלא היה פשוט או מציאותי לבצע בתנאים שעמדו לרשותי

הוכחה בזכותך אדון שלי ואהובי כהצלחה לא מבוטלת

הדבר החשוב מכל הוא הזמן "שהיינו" בה יחד מעשית במסנג'ר

ומנטלית בתחושה

ההישג הזה שבידיעה שיעד נוסף נכבש בלי אפילו תכנון או כוונה מוקדמים

זה אתה

רק אתה

הדמיון שלך

הטירופים שלך

הכשרון המדהים הזה להוציא מסיטואציה שגרתית תוצאה אינטימית מחברת עוצמתית עם תגובות גופניות ונפשיות שלא יכולתי לשער בנפשי שיצאו ממני, עם התחברות חזקה אליך מכיוון אחר ולא צפוי..


בתוך כל התחושות האלו

נאלצת להתנתק בפתאומיות

ונותרתי לבדי ...עם הבישולים האטב והרטיבות

אבל היית שם

איתי

בתחושה

במרץ

בהכנות

במח

כל הזמן איתי

רק עם שינוי "קטן" שאמר ה כ ל

ברגע שהבנתי שאתה לא מולי כבר לפחות לא מעשית

הרטיבות פחתה במידה ניכרת


זמן מה אחרי...

נכנסתי לחדרי נועלת אחרי

פיסקתי רגליים

ותיעדתי לך במצלמה

הכוונה היתה להפתיע אותך עם תמונה

וההפתעה היתה גדולה יותר כי הפתעתי את....עצמי!

הנוזל הלבן שהיה מרוח על מפשעותיי דגדגני ושגלש אפילו לברכיי

גילה לי גילוי עצמי שלא הייתי עדה לו קודם!

שאלתי את עצמי שוב ושוב אם זה שלי

אם זה יצא ממני

אם זה נורמלי


הסרתי אטב כשכאב חד מתפשט בי


חזרתי למטבח ולבישולים מנסה להרגע

כמעט סיימתי כששוב התחברת

שוחחנו על הכל

איחלנו שבת שלום

וסגרנו


הבישול המשותף הוליד תפריט שכלל

דג אמנון בתנור

שניצלים

אורז עם תירס

עוף עם תפוחי אדמה

וקציצות בקר ברוטב בצל


בארוחת הערב כשטעמתי מהאוכל

וכשהחמיאו

רק אני מיושבי השולחן ידעתי את הסוד

רק אני זו שידעה מה היה התבלין הכלכך מיוחד שהפך את האוכל הזה לערב באופן בלתי רגיל

ובכל זאת אושרי לא היה שלם

כי מי שהיה אחראי לטעם

לא היה כדי לטעום )-: