הלאה....

מעבר לתחושת ההלם והכאב, התבוסה היא הקשה מכל.

מה שיכל לכל הקשיים במשך המון זמן ,מה שהעניק לי את הכוח ואת כושר העמידה
זו התקווה,
התקווה שאנצח לא כדי שתתפשר,
שאנצח למען שנינו - למען הצמיחה המשותפת כשולט נשלטת אך גם כזוג אוהב.
לצערי למרות חוסני וכושר ההשרדות הגבוה שגיליתי - נכשלתי -

מאמצי היה לשווא! כי כל הדרך הפתלתלה והקשה הזו היתה רק כדי להבהיר לי חד משמעית שאנחנו באותה הנקודה בדיוק
נקודת ההתחלה.
היעדים שהצבת לעצמך דרכי מומשו.
היעדים שהצבתי לנו במשותף כשלו.

האמנתי שלמרות החוסר והחסכים , ההתפשרות שלי בסופו של דבר תניב את התוצאות המיוחלות כדי ששנינו נהנה מהפירות.
אני ראיתי ביעדים שלי זוג, אתה ראית יחיד.

לשניה אחת לא ראיתי כמטרה לכופף אותך , או לנסות לחנך אותך, בשביל זה היה לנו אותך - מבחירה..
כן ראיתי כמטרה שתשנה קצת מההשקפה איתה הגעת לקשר הזה.
שתשלוט באהבה,
שתשלוט באכפתיות הדדית,
שתשלוט לא רק עבורך אלא עבורנו.

מתארת לעצמי כמה ההגדרה הזו תקומם אותך אך עם עובדה לא מתווכחים,
הייתי לך שפחת מין
כזאת רצית אותי מההתחלה (ועל זה הכרזתי מלחמה, אך ורק בזה)
וכזאת נעזבתי.

"שפחת מין" מי שמכיר אותי יודע כמה ההגדרה הזו צורמת עבורי
כמה ההגדרה הזו - לא אני
והיום אני יודעת, בוודאות , בכאב רב, גם אם נעטוף את זה בהמון שכבות ומילים
התוצאה תשאר בעינה:
רצית שפחת מין - וזה מה שהייתי לך ולא מבחירה .

ידעתי בסתר ליבי שזה רק זה, אך קיוויתי שהזמן יהפוך את הקערה על פיה ותבין שממקום אחר השמיים אפילו הם לא יהיו הגבול..

אבל היית נעול, נשארת נעול, ובסופו של דבר אני זו שהובסה.