מתגעגעת אליו
אוהבת אותו
בוכה בגללו, כואבת, עצובה , ריקה.
קצוות היום הכי קשים לי, בוקר - לילה
משוחחת , מנסה להתנער מהקושי, לפרוק.
מעבר להכל אין מנוס מההכרה שאהבתי לא מספיקה,
שמה שלא הצליחו 3 שנים לעשות לו, לעשות לקשר בינינו - לא יצליחו גם 10 ויותר.
אי אפשר להפעיל פה כח כדי שזה יקרה
הוא לא רוצה בי אם אני לא הנשלטת בה הוא חפץ
אני לא רוצה בו אם הוא לא מסוגל לקבל אותי כאישה, שפחה וחברה.
לא מתאים לי שהוא לא שותף ושמח בשמחתי עם השינויים שחלים בי ולו יש חלק בהם, שהוא לא מרגיש שההצלחה שלי היא שלו ולהיפך, שהוא מקבל אותם באהבה מכיל אותי איתם, ונכון להם בלי לוותר עליי בגללם.
קשר אמיתי גם אם הוא קשר של שליטה - אמור לבוא ללא שום תנאים או מחיצות,
שליטה אינה תירוץ
סטטוס אינו תירוץ
אם הם תירוצים מבחינת מישהו - שישב במסגרת שלו ויתאפק
שישלם את המחיר הזה , יפנטז בראש ולא ישחק ברגשות של עצמו או של אחרות.
כמו שאין חצי הריון
אין חצי קשר
(לא מבחינתי בכל אופן)
לא מקבלת תבניות והגדרות
באה מהלב ומצפה שיבואו אליי באותו אופן
הלב הוא שמנחה אותי לא עקרונות וחששות או פחדים.
והבא שיחדור אליו יצטרך להגיע לשם בדיוק מאותו מקום.
לפני 15 שנים. 20 בינואר 2009 בשעה 17:20
