הלאה....

ניסיתי להלחם כדי שהקשר הקודם שלי לא יסתיים למרות הבעייתיות שבו, המשכתי בשלי גם כשנאמר לי מפורשות שהפעם זה סופי
לא האמנתי
הייתי בטוחה בתוך תוכי זה סוג של חינוך שאופייני לו..חינוך שלאחריו יגיע איזה סשן פיצוי שיבהיר לי הכל...חשבתי שנק' השיא תגיע לשיאה ביום הולדתי .. עד היום קיימת אצלי אותה סברה אך ההמתנה המורטת עצבים הזו...הזמן שחולף ...שברו אותי
זה לא סוד שאחת הבעיות שהקשר הזה ידע היא תדירות המפגשים..ונשבר לי שתמיד יימצא התירוץ כדי להאריך את התדירות עוד ועוד ועוד..
שאלתי אותו בפעם האחרונה אם מה שהוא אומר זה להמשיך הלאה , להכיר, ולנסות לשכוח ממנו ותשובתו היתה חד משמעית "כן"
גם כשלא השתכנעתי שהוא מתכוון מתוך הכרותי אותו וההתנהלות מולי שנמשכה אפילו על בסיס יומי (שזה לכשעצמו תמוה לאחד ש"מבהיר" לך להמשיך הלאה ולא לשגות באשליות) - החלטתי שמספיק!!! שמגיע לי קשר נורמלי ויציב ..


הכרתי איש מדהים וכבר שבועיים טוב לי
הקושי בפרידה מהקודם נדחק הצידה וגם כשהיו נפילות המדהים היה שם לתמוך ולהבהיר שהוא לא מוותר ...התמיכה הזו מצידו גרמה לי להתקרב אליו יותר ויותר..
הרגשתי שאני בדרך הנכונה וכנראה גם המדהים הרגיש..עד כדי כך הרגיש שהיה נדמה לו שרגש הוא מתג שאפשר לתפעל או לעצור בלחיצה קטנה..

היום בעצם קרה משהו שהוכיח לי שאני עדיין לא חסינה
שאי אפשר לשכוח מישהו שאהבתי בעוצמות שאהבתי תוך שבועיים
שנכונו לי רגעים לא קלים גם כשיש מדהים שמקל על הקשיים
לא הופתעתי מהמשבר היום כן הופתעתי מתגובת המדהים שכעס וברגע הכי קשה שלי האיץ בי להחליט או לכאן או לכאן
אפילו את הבכי נאלצתי לבכות בשקט ולדכא
אמרת לי שהוא לא מעניין אותך ולחלוטין מסכימה איתך
אך כן הייתי אני אמורה לעניין אותך גם אם בהקשר שלו, כן היית אמור להקשיב ולתמוך ולאפשר לסערה לחלוף
ולהיות שם בשבילי וקצת אכזבת
אולי גם לך יש מה לומר בעניין, ואת הסיבות שלך, אך בכל זאת זוהי תחושתי..

לא מתכוונת לוותר לעצמי
ולא על האפשרות לקשר אחר איתך

ובכל זאת חומר למחשבה ..