הכרנו כאן.
פניתי אליו מיוזמתי,
משהו בניק ובפרופיל שלו צד את עיניי.
הייתי בטוחה שתגובה לא אקבל משום שלא עניתי על חלק מהדרישות בפרופיל.
הוא דווקא כן ענה וכמו שאומרים התפתחה ידידות מופלאה.
איש העולם הגדול
מעניין
עמוק
וכל מילה צרה מלהכיל.
לכלוב נרשם מתוך סקרנות (ואל תנסו לחפש אותו, הוא כבר לא כאן מאז (-:)
אין לו דבר וחצי דבר עם שליטה
הקשר היחידי שלו לעולם הוא - הסמכותיות בחייו מתוקף תפקידו ביומיום.
את האתגרים הוא שואב מהקריירה.
התכתבנו ממש על בסיס יומי
התקלפתי בפן אחר לחלוטין
לא עוד שליטה שבאה לביטוי במשימות וציוויים שקשורים בבדסמ
לא השפלות
ניצולים
או חתירה לפריצת גבולות ..
ואני שבאתי מכאן לא ידעתי איך לאכול קשר כזה
חיפשתי בציציות היכן המילכוד
הרגשתי שאוטוטו הכוונה שמסתתרת תחשף.
נפגשנו
ארוחת צהריים
המשך כמעט טבעי להתכתבות במייל
פגישה אפלטונית לגמרי.
חברות
אחריות
הדדיות
אכפתיות
וריבונו של עולם אני לא יודעת להכיל את זה!
ואני מתחילה לזייף שלא מתוך כוונה רעה
פחות מגיבה
פחות מתקשרת
פחות משתפת פעולה
וכשהוא נעלם ונאלם ליומיים
תירצתי לעצמי את כל התירוצים האפשריים רק כדי לא לחשוב על הגרוע מכל - שזה אולי מגיע לי?
עד שחטפתי ממנו את הזעזוע
הוא שם לי מראה בפרצוף
וקינח באיום - "נ.ב. בצורת התקשורת הזו סביר להניח שמהר מאוד גם אני אאלם ואעלם"
ואני כלכך חוששת לאבד את זה
ורק כעת מבינה כמה
אסור לי לפספס למען עצמי
חברות כלכך אחרת
רק בגלל סקפטיות וטיפשות.
אסור לי!
לפני 15 שנים. 29 במאי 2009 בשעה 18:36