לפני 15 שנים. 13 ביולי 2009 בשעה 16:34
שבועיים ויותר של תשומת לב
שמיכה עבה עוטפת וחמימה של תשומת לב
החום שנעטפתי בה נדמה כמו נצח
כמו משהו שארך הרבה יותר משבועיים
שנדמה שכלום לא יוכל לטרפד
כמו חלום שלא מתעוררים ממנו
אך הבוקר הגיע
ונגוז החלום
מצאתי את עצמי חשופה
מרגישה על בשרי את צינת הבוקר
השמיכה שעטפה וחיממה אותי
נעלמה
ושוב קר לי
ושוב הולכת לאיבוד בלי השמיכה המגוננת
זו שמיסגרה לי את המרחב
מרחב לא מוגדר - איתו לא מסתדרת.