4 שנים
להכרות איתך
לידיעה הזו שכבר לא אוכל להיות מי שהייתי לפני כן לטוב ולרע
עברנו הרבה מחזורים בינינו
אבל השנה האחרונה מאופיינת בשינויים שחלו בי באופן אישי בכל הקשור בך
נרגעתי
השלמתי
הנפתי דגל לבן
נכון להיום הידיעה הדומיננטית בתוכי היא שלא אוכל לאהוב באותה עוצמה שאהבתי אותך
להתמסר באותה טוטאליות
להרגיש לחוות להשתייך כמו שהרגשתי רק איתך
הנשלטת שבתוכי ספק אם תצא באותה טבעיות במקום אחר, מול מישהו אחר
ויתכן מאוד שכבר אפילו לא מולך
לעולם תהיה נקודת חולשה שלי
לעולם תהיה האדון שלי, זה שלימד אותי שליטה והשתייכות מהם
לעולם אחשוב שהיית הכי נכון לי
ושרק שליטתך היא המדוייקת ביותר עבורי
ולעולם אחשוב שלא היית מספיק לי ושאתה פסיכי
לא היית לי עוגן - והיית
לא היית לי חבר- והיית
יציבות לא הענקת לי - ויציבות כן הענקת
אני כבר לא אותה השפחה שהכרת יצרת ועיצבת
אבל האינטימיות איתך, הנישוקים והחיבוקים, החיבור והעוצמות
מרגישים לי גם כיום, 4 שנים אחרי , הכי מוכר בייתי ואהוב כמו מהדקה הראשונה בה ליטפת את שערי, החדרת לשון מתוקה מגרה ורטובה בנשיקה סוחפת כשעיניי מכוסות.
שלך
באהבה מהולה בשינאה
השלמה
פאזה שונה
ואהבה טהורה ומיוחדת
ש.מ
לפני 14 שנים. 7 בינואר 2010 בשעה 19:04
