הלאה....

לעיתים כועסת עלייך כשאת לא מספקת לי מענה מיידי לצורך הזה שלי
בהקשבה עיצה "ניתוח פסיכולוגי" וחפירה
כמו ילדה קטנה שמסרבים לתת לה סוכריה והיא בוכה ורוקעת ברגליים

אני מתחילה לחשוב...
"לא צריכה אותך"!
"אני יכולה לבד ובלעדייך"!
מה, את עושה לי טובות?
ויאללה אוף איתך!

ואז קורה שאת מתקשרת
ואני לא מעיזה לומר לך מילה מכל מה שחשבתי
לא כי "פוחדת ממך"
אלא כי....מתרככת

אנחנו מדברות
לעיתים אכן תדעי לתת לי תשובה
ולעיתים לא (כמו היום למשל)
אבל דרכך ואיתך
מולך ובזכותך
אני מקבלת פרופורציות
אני מצליחה להבין קצת יותר מה שלא הבנתי בכלל שעה קודם


ועוד לא דיברנו על כך שבזכותך החברות הזו שורדת
(בעצם את מודעת לזה)
ומעניין שבגלל האופי הדפוק שלי רק שני אנשים מצליחים להחזיק אותי צמוד
את והוא
כל אחד בדרכו שלו


אוהבת אותך שאת מקבלת אותי כפי שאני ובכלל..
ותודה על התובנה שמילאה אותי באנרגיות מחודשות.


}{