הלאה....

לכאורה הכל היה בסדר
קצת מחשבות
קצת בלבול
קצת כעס
ובכל זאת שגרתי
לא כואב עד בלתי נסבל
הייתי טרודה באירועים משפחתיים רצופים
והתפלאתי על עצמי ששורדת יפה
הייתי בטוחה שלמדתי
שנסיונות העבר חישלו
שאמתין בסבלנות כמו גדולה שלא ממש מזיז לה

והערב הכל צף

מכיוון לא צפוי



אירוע משפחתי
הכנות..מספרה...שמלה...וגינדור מוקפד
מגיעים לאולם
כותבת ברכה
לידי מתגלע ויכוח בין החוקי לאחותו
מילים נאמרות (לא הרבה אבל מספיק)
ומוצאת עצמי מעורבת




מנסים להתגבר

נכנסים כאילו כלום

אבל הדמעות ...בורחות
חזקות ממני

המשפחה הקרובה מנסה לרכך

אני מנסה להתגבר
נכנסת ומתיישבת

הפה סגור
כמו משותק
חנוק לי הכל
לא רוצה להיות שם
זה חזק ממני
ושוב הדמעות..

בורחת

החוקי אחריי
הבן שלי

ואני רק מתחננת הביתה


בני משפחה מתקבצים
מנסים להרגיע
ואני אטומה
לא מסוגלת לחזור
רועדת
חלשה

רוצה הביתה!

מבטיחה לגיסים שלי שארגע ואחזור
רק תניחו לי
תנו לי אוויר


נותרתי עם החוקי ועם בני האמצעי

שום דבר לא מדבר אליי
אני רוצה הביתה
לא לאכול
לא לשתות
לא לשמוח

ה ב י ת ה!!!


אני בבית

והבכי לא עוצר לשניה


כאב
בדידות
געגוע





אינסופייםםםםםםםםם