הלאה....

3 חודשים (+-) עברו מאז נפגשנו לאחרונה
(סוג של פרידה (אחת מעשרות...)עם התכוונות הדדית "וסופית" שזו האחרונה (גם בזה אין כל חדש)
ופתאום פגישה..
הכנת אותי לפני (ואוהו איך הכנת)
בנית מתח אבל מתח כזה שאותי הפחיד באמת
שלחת סרטונים שלצפות בהם במלואם לא הייתי מסוגלת והודעת לי שזה הולך להיות סשן חזרה לכשרות
לא ידעתי אם לשמוח או להעצב
הפחד גבר על ההתרגשות והציפיה
עמוק בלב קיוויתי - כלכך קיוויתי! שזו המטרה, הפחדה! שנועדה להעצים את ההפתעה וזה לא באמת יהיה כלכך קיצוני וגרוע אולם לא יכולתי להיות בטוחה , איתך ידעתי סשנים פיזיים קשים,וסשנים מנטליים מפתיעים.
ערב לפני עוד הוספת שמן למדורת המתח כשהתנת את קיום הפגישה בעונש שלא באמת הבנתי את השלכותיו
(גזירת ציפורניי , קודש הקודשים שלי , בניית ציפורניים עליה מקפידה באדיקות רבה. לא יכולתי להאמין על עצמי שאעמוד בעונש \בתנאי הזה בכלל.. לא ברור לי אם הבנת את גודל האמירה\ הקרבה
מאחורי הציות האיום הזה
דבר אחד בטוח, לא עונש קשה ככל שיהיה ולא הפחדה יכולים לעמוד מול אהבתי וגעגועיי
נאלצתי להפרד מציפורני יד ימין 3 ימים אחרי הביקור אצל הבונה למילוי ויום לפני החתונה של קרוב משפחה בבכי וכעס עצומים...

בוקר הפגישה, ואני נוסעת בלב כבד אפופה בפחדים וכעסים
מייל מסויים ממך מצליח לפוגג מעט..אני ממתינה בשמש הקופחת כשאתה מגיע באיחור מעצבן של שעה
וכל מה שתיכננתי לומר לך על כך נשכח בשניה שעצרת ונכנסתי לרכב
הושטת לי את ידך ואני בתגובה הגשתי לך את כף ידי הגזוזה לבדיקה
בלי הגה מסרת לי מספריים מגושמות שמצחיק אפילו לחשוב שיגזרו ציפורניים
פתחתי את התיק והוצאתי בשתיקה גוזז ומשייף ניסיתי לתקן מה שבלי מילים דרשת שאתקן
בכל זאת לא היית שבע רצון והתחלתי למחות בקוצר רוח שזו בנייה וזה שונה מציפורן טבעית
לקחת את אצבעותיי לפיך ונשקת להן ברוך
אספת אותי אליך לחיבוק וכל ההגנות והחומות שהבאתי איתי מהבית התמוטטו בבת אחת
חיבקתי אותך חזרה, בהתחלה בעדינות ואחר כך יותר ויותר מכיל
לחשת לי שהתגעגעת לחיבוק הזה...
התנשקנו ממושכות.
החיבוק הזה, הנשיקות שלך, מרגישים לי הכי בבית
רק בזרועותיך
רק מטעמך
ואין מלבדך מי שמרגיש לי כלכך מוכר, כלכך טבעי ונכון כמו אין נכון מזה .


בנשיקה הבאה ניסית ללחוץ לי על האף ולנשק במקביל
התנגדתי נמרצות
איימת שאם אתה חוזר להגה מפאת התנגדותי, זה יעשה באופן הרבה יותר קשה
ניסיתי להתאפק ולחצת לי על האף תוך כדי נישוק..

הגענו לצימר, הורית לי כיצד להמתין לך..
נכנסתי לשירותים, התיישבתי על האסלה עם רגליים פסוקות, הלבשתי על ראשי את כיסוי העיניים שילבתי ידיים מאחורי הגב
והמתנתי בדריכות.
ניסיתי להקשיב ולזהות רעשים
הייתי מתוחה אבל לא מאוד
העובדה שהייתי משוחררת ולא קשורה סיפקה לי בטחון מסויים
הסיטואציה הזו החזירה אותי לעבר כשעוד הייתי שפחתך הטריה, שבכלל לא חששה מהאפשרות שלא רואה בסשן, זה אפילו ריגש אותי ,,אי הידיעה עם סשנים וגבולות קשים לא היו אופציה ..היתה התרגשות נטו, בתוליות וראשוניות..שאינם באים לביטוי עם חשש מכאב
והיום? היום זו דריכות אחרת, מודעת יותר, שמכילה בתוכה פחד שנולד מהתקדמות ונסיון שבחציית גבולות
משהו בי קפוץ
דרוך למאבק או מלחמה.
שמעתי רשרושים של שקית, פתיחת רוכסן ואז פלש..של פון? מצלמה?
מקצה הדלת שמעתי אותך דורש שארים את הראש ואז נקישת המצלמה
כעת כבר לא היה לי ספק, אתה מצלם...
דיסק החל להתנגן ...נלחצתי......מה אתה מתכנן?
לבטח שלא ישמעו את הצרחות שלי..

לא שמעתי כששוב נכנסת
התקרבת אלי
ערום
קיבלתי אותך למציצה

יכולתי להרגע לקצת
במציצה אתה נתון לשליטתי, עסוק ונינוח
ולא מאיים (-:


הרבה זמן חלף מאז עינגתי אותך, והתפיחה הזו בפי שמגיעה בהדרגה..
יש במבנה הז' שלך \שלי מן עובי באמצע האיבר שלא ניתן לטעות בו..)
גמרת.
לא בלעתי!


השהתי את הנוזל שלך בפי, העברתי לשון סביב שפתיי וכעת בלעתי - ובאהבה!
כלכך מרוצה מעצמי על השלמות והקבלה הזו
כי לא יודעת מה היחס של אחרות
אני יודעת על עצמי
אין משהו טעים בבליעת שפיך
אין משהו מהנה בזה
יש בך נכונות לעשות זאת כשמצפים ממך כאקט נתינתי
כשבולעים למישהו אהוב זה עולם אחר ..מן הישג עצמי כזה בינך לבין עצמך שמתגבש בהדרגה
עד להבנה הזו שהיכתה בי אמש.

ניגשת אלי שוב
קושר חבלים סביב פרקי ידיי
ניסיתי להתנגד
לקיחת השליטה הזו מידיי מלחיצה אותי באופן הסטרי לגמרי..אתה מוביל אותי לחדר
והלחץ גואה, אני מסירה כיסוי עיניים בהפגנתיות ומגלה שלל צינורות ומקלות סדורים על הריצפה.

הובלתי לעמוד המיטה נעקדתי סביבו תוך התנגדויות בלתי פוסקות
חבשת לי את כיסוי העיניים שוב, והסרתי אותו
קשה לי מאוד להסכים שתקשור אותי.. לא על עצם הקשירה כמו על מה שתוכל לעשות בי בעיקבותיה
אני מנסה להרגע לפרקים
אבל ההכרה שלא אוכל למנוע ממך לעשות בי כרצונך מטריפה אותי
בסופו של דבר קיבעת את צווארי לעמוד, את ידיי מסביבו, הייתי מולך, עקודה, נתונה לשליטתך
עדיין לא מאפשרת לך לכסות את עיניי
כעסת והלכת ממני לשכב על המיטה מולי
כשתרגעי תודיעי לי אמרת
התחננתי שתשחרר אותי
התחננתי לבוא להיות קרובה
לא פשוט בכלל לדעת שאתה ממש בהישג יד ואני לא יכולה לגעת ולהסניף אותך
התענתי כשליטפת את בטנך, רציתי ללטף בעצמי
ניסיתי בכל דרך אפשרית לשכנע אותך לשחרר אותי, " אדון שלי, בבקשה תן לי לפנק אותך"
"אדון שלי בבקשה שחרר אותי" " אדון שלי בבקשה יש לי הפתעות להראות לך" " אדון שלי שחרר אותי ואגלה לך סוד"
אני מקשיב, מה הסוד?
אני צריכה ללחוש לך...
לא חשבת פעמיים, התרוממת מהכרית, קירבת אוזן , ואני לחשתי לך שאני אוהבת אותך
חזרת חזרה לשכב ואמרת לי : "זה כבר לא סוד, כל הכלוב יודע שאת אוהבת אותי"
צחקתי צחוק משחרר מנסה לשכוח מפחדיי..


כל אותו הזמן הייתי לבושה כפי שהגעתי, שמלה, חזיה של הבת הקטנה שלי שיצרה לי 4 "שדיים" (2 שנדחקו לתוכה ו-2 שנשפכו ממנה) תחתונים שלה שכיסו בקושי משולש..
גרביונים איתם נדרשתי להגיע על אף החום הכבד, ונעלי עקב
כשקמת שוב ונעמדת מולי, גייסתי את כוחות ההתנגדות שלי מחדש
השתוללתי מחיתי התחננתי הלחצתי
הסברתי לך שכתפיי התעייפו שאהיה מוכנה לאפשר לך לעשות בי הכל רק בלי הקשירה הזו שגורמת לי רע
היה לי חם
התחלתי להזיע ממאמץ
הרמת לי את השמלה מעל הראש..
ביקשתי להתקלח, לפחות להתרענן, לא רציתי להזיע ממאמץ בקירבתך
השגתי בדיוק את ההפך
אני אחליט מתי תתקלחי אמרת וקירבת את אפך לאזור בית השחי שלי תוך שאתה נושם אותי
"מממממממ ריח נעים"
היה לי מאוד חם, לחוץ, כואב בכתפיים מהתנוחה הזו
ביקשתי לשתות ולא קיבלתי, נשפת עליי כדי לקרר אותי ואני ביקשתי שתסיט מעיניי את השיער שנפרע מההשתולליות שלי
אמרת לי שחם לי בגלל שאני כולי רוח סערה
הדרך בה סייעת לי
הדרך בה אמרת לי את זה, הרגישה לי כלכך שלך

- היה משהו בך בפגישה הזו ששידר נינוחות, רוגע, רוך והומור עם קריצה
היית מאוד קרוב אלי ולראשונה יכולתי להישיר מבט לתוך עינייך מבלי לחוש את המבוכה המפורסמת שחשה תמיד..
אולי לא מוצאת מילים למכביר לתאר זאת אבל היתה ברגעים הללו אינטימיות באוויר ברמה אדירה
מן התמזגות כזאת שההסבר שלה מגיע מתחושה עילאית ולא ממילים שניתנות להסבר..

בואי נסיים את החלק הזה ונתפנה לכיף
החזקת בחבילת קלפים
והודעת שאנחנו הולכים לשחק
הסברת את חוקי המשחק, ומה כל קלף מייצג

היו שם קלפים רגילים
3 גו'קרים
2 אסים
נסיך ו 2 מלכות
ומלך אחד אנושי (-:
המלך הפרטי שלי שמזמן הכתרתי אותו להיות לי למלך (-:


מאחורי כל הקלפים הצמדת פתק צהוב עם משימות שהיה עליי לבחור (לבחור קלף שרק אחרי הבחירה מסובבים את הקלף ומגלים מה בעצם "בחרתי", איזו משימה נבחרה)
שלושת הגו'קרים היוו גלגלי הצלה
הקטנה של 50% במשימה
החלפת משימה במשימה אחרת שכתובה בגו'קר - 10 הצלפות עם קיין בכל חלק בגוף שהשפחה בוחרת
קבלת משימה - לא קשה פיזית אלא נפשית - הפסקת נשימה של חצי דקה

באסים היתה משימת אחת טובה ומשימה אחת קשה
ו2 המלכות והנסיך לא הגענו בסופו של דבר.

לאחר קבלת ההסבר, המשחק החל
הנחת בצד את הגו'קרים האסים והמלכות עם הנסיך
הצגת מולי כמניפה את הקלפים הרגילים
והורית לי לבחור מספר
ניסיתי לחשוב על כיוון מחשבתך, אולי על בחירת מספרים בהגיון או משמעות מסויימים
ביקשתי שתנסה "לשדר" לי במחשבה
והסברת לי שהמשימות והמספרים נבחרו באקראי כשאתה עצמך לא זוכר כלל איזו משימה מופיעה ועל איזה מספר..
ניסיתי לבחור לפי תחושת בטן....
המשימה הראשונה שנפלה בחלקי היתה 10 הצלפות עם חבל לאיזור הבטן והירכיים(אפילו שאלת איך מעדיפה שתקפל את החבל על פעמיים או ארבע והעדפתי על פעמיים)
הקלף הבא שבחרתי היה - 10"סטירות" בעזרת היד לשדיים (10 בכל שד)
הסרת מעליי את החזיה, הורית לי להיות אחראית על הספירה
והתחלת
השתדלת להיות קשוב לבקשות שלי מתי לעצור או להמשיך..
השתדלת לא לחרוג מהמשימה ומהאיזור שצויין בקלף וזה ראוי להערכה..
ספרתי עד להשלמת המשימה.
הקלף\המשימה הבאה שבחרתי היתה 10 נשיקות רטובות ועמוקות
צעקתי יש בהתרגשות
התנשקנו שוב ושוב
צחקת כשתוך כדי נישוק הערתי את תשומת ליבך לעובדה שלא סופרת..
בעצם........המשימה השניה שנבחרה היתה - 10 הצלפות עם קיין לאיזור שאבחר
כששאלתי לאיזה קיין אתה מתכוון הצבעת לי על הצינורות הסדורים על הריצפה +מקל הבמבוק
התחלחלתי
למראה בהלתי הצעת בהתחשבות שנותיר את המשימה הזו לסוף
ואז בעצם עלתה בגורל משימת הנשיקות..
פתאום לא היה ברור לי המשחק
שאלתי אם מתוך כל הקלפים צריכה לבחור מ'ס קלפים מסויים
וענית שכל הקלפים אמורים להבחר
עניתי שזה לא הוגן
ומה המשחק בזה?
שהרי אין בכלל טעם לבחור....
מצאת הגיון בדבריי ובו במקום החלטת לוותר על 2 מתוכם.

אחרי הנשיקות שוב חזרנו למשימת ההצלפות
שאלת אם מעוניינת להחליף אותה אולם ציינת שצריכה לקחת בחשבון שיתכן ואפול על משימה קשה הרבה יותר..
התלבטתי כשבסופו של דבר החלטתי ללכת על זה כשהקלת עליי בבחירת הקיין (בחרתי בשוט שבכלל לא היה מוצג )

סובבת אותי, קשרת מחדש כשהפעם גבי מופנה אליך לא לפני שצילמת מ'ס תמונות שמתעדות את הסימנים בשדיים..

התחלת
נקבתי במספר , השתדלתי מאוד לספוג בגבורה אך היו הצלפות ששיחררו צרחה
מיד אחרי כל הצלפה חסמת לי את הפה בכף ידך .

כשסיימת להצליף, כל המתח הקושי האיפוק התפרקו לכדי בכי אמיתי
צילמת שוב סידרה של תמונות כשאתה מאלץ אותי לחייך
חיוך חצי מזוייף עם דמעות, אבל חציו חיוך אמיתי של הקלה
שיחררת אותי מהחבלים......
התרסקתי למיטה בכאב כתפיים נוראי
חדרת לישבני...
דקות ארוכות חלפו מאז שגמרת ויצאת מתוכי..
כמעט נקברתי במיטה מעוצמתך עליי
הרמתי עיניים למראה הגדולה והצטערתי שרק אני יכולה להנות מהמחזה הזה
ניסיתי לתאר לך את התמונה המדהימה הזו, את שנינו בחיבוק שמטשטש את העובדה שמדובר בשניים
אני ראיתי רק גוף אחד
שניים שהפכו לאחד.